דף הבית בית משפחה וזוגיות זוגיות ואהבה סיפור אישי: הייתי בדיכאון, והכל נפל על אשתי
סיפור אישי: הייתי בדיכאון, והכל נפל על אשתי
גילי בר ויעל דורון 20/05/08 |  צפיות: 3270

"במהלך חיי סבלתי משתי אפיזודות ממושכות של מחלת הדיכאון. האפיזודה הראשונה היתה בתקופת לימודי באוניברסיטה. אז, במשך שבועות ארוכים, חשתי סימפטומים גופניים משונים ומפחידים: בעיות שינה, כאבים שונים, סחרחורות, בחילות, חוסר תיאבון ורצון להקיא. ירדתי 15 קילו בתוך חודש. זה היה מפחיד. התחלתי לעבור מרופא לרופא, בניסיון להבין מה יש לי", מספר עדי (שם בדוי), אקדמאי בן 37 נשוי ואב לשני ילדים קטנים. "במהלך חיי סבלתי משתי אפיזודות ממושכות של מחלת הדיכאון. האפיזודה הראשונה היתה בתקופת לימודי באוניברסיטה. אז, במשך שבועות ארוכים, חשתי סימפטומים גופניים משונים ומפחידים: בעיות שינה, כאבים שונים, סחרחורות, בחילות, חוסר תיאבון ורצון להקיא. ירדתי 15 קילו בתוך חודש. זה היה מפחיד. התחלתי לעבור מרופא לרופא, בניסיון להבין מה יש לי", מספר עדי (שם בדוי), אקדמאי בן 37 נשוי ואב לשני ילדים קטנים.



דיכאון הוא מחלה מורכבת וקשה. היא מתאפיינת במצב מתמשך של ירידה במצב הרוח ושקיעה בתוך עצבות וייאוש עמוקים, שמגיעים לנקודה המשבשת את התפקוד של היחיד בתחומי חיים חשובים, כגון עבודה ומשפחה.

השבוע מציינים בעולם את שבוע המודעות לדיכאון. כאחוז וחצי מכלל אוכלוסיית העולם סובלים ממחלה זו, המוגדרת "המחלה של המאה ה-21".

בניגוד לתפיסה העממית של דיכאון, שרואה אותו כמצב הכרוך בעצב רב עד כדי רצון למות, מחלת הדיכאון מתאפיינת בהרבה מאוד סממנים גופניים, ולפיכך רבים מהאנשים שסובלים ממנה פונים, בשלבים הראשונים, לממסד הרפואי, מתוך מחשבה שאולי שם הפתרון.

עדי מספר בגילוי לב על מחלת הדיכאון שמלווה אותו כבר יותר מעשור וכיצד היא משפיעה על הזוגיות ועל המשפחה שלו:

"לאט לאט התברר שכל הבדיקות תקינות ואין שום סיבה גופנית נראית לעין שתסביר את המצב הנורא שלי. התחילו לומר לי שבעצם הכל אצלי בראש. במקביל התחלתי להרגיש ריקנות איומה וחוסר טעם בחיים. שום דבר שעניין אותי בעבר לא משך אותי כעת, וכל מה שרציתי היה לשכב ימים שלמים במיטה, לא לקום ולא להיות חייב לעשות כלום".

לדבריו, לא היו לו מחשבות אובדניות, לכן לקח עוד די הרבה זמן עד שהגיע לפסיכולוג. "בסופו של דבר, הפסיכולוג אבחן אצלי דיכאון והפנה אותי לפסיכיאטר. הפסיכיאטר הסביר לי שהתרופות החדשות פועלות יחסית מהר ואין תופעות לוואי, ושכנע אותי להסכים לקחת טיפול תרופתי".

עדי מספר שההשפעה של התרופות עליו היתה מדהימה. "זה לקח כמה שבועות, אבל לאט לאט התחלתי להרגיש בחזרה את החיים ואת עצמי. הרגשתי שהייתי קודם בחדר אטום בלי אוויר וחלונות, ופתאום נפתח חריץ קטן, אור בקצה המנהרה, והוא גדל מיום ליום".

אחרי שנה עדי הפסיק לקחת את התרופה ושכח מכל העניין. בינתיים הוא התחתן ונולדו להם ילדים. הוא חשב שהכל כבר מאחוריו, אבל אז ? זה פתאום חזר. שוב שבועות של תופעות גופניות נוראיות, והרבה הרבה פחד. פחד שהכל חוזר, שהוא לא ייצא מזה, שהפעם זה יישאר לתמיד.

"על סקס לא היה בכלל מה לדבר"

"עכשיו כבר היתה לי משפחה, אבל הדיכאון היה חזק ממני", אומר עדי. "לא הצלחתי להקים את עצמי מהמיטה, ללכת לעבודה, לתפקד כמו שצריך. בבית, הכל נפל על אשתי, שעבדה כמו שני אנשים יחד. על סקס לא היה בכלל מה לדבר, לא היה לי כוח ולא חשק. הייתי רחוק מכל תפקוד נורמלי. התינוק עדיין היה קטן ולא הבין, אבל הבת שלי, שהיתה כבר בת ארבע, לא הפסיקה לשאול: 'אבא אתה בסדר? למה אתה לא משחק איתי? אתה חולה? אתה הולך למות?' באמת רציתי למות, כששמעתי את השאלות האלה, אבל לא יכולתי להביא את עצמי להרים אותה, לחבק אותה, להיות איתה. כל מה שרציתי היה שכולם יעזבו אותי בשקט".

עדי התחיל לצמצם את יציאותיו מהבית ככל האפשר. "אשתי ניסתה להבין ועמדה לצידי", הוא אומר, "אבל האמת היא שהייתי ממש בלתי נסבל ונדרשו הרבה כוחות כדי לשאת אותי בבית. השיא הגיע ביום ההולדת של הבת שלי. המון מוזמנים, קניות שצריך לעשות, לנפח בלונים ולתלות, להכין הכל מראש, ואחר כך, כמובן, להיות ביום ההולדת, לארח, להיות נחמד לכולם. זה נשמע אולי קל, אבל בשביל מישהו בדיכאון זה פשוט בלתי אפשרי. אנשים חושבים שזו עצלנות, שאילו הייתי רוצה באמת הייתי יכול לקום מהמיטה, לתת יד, לעזור, להיות שם. הם לא מבינים שהדיכאון פוגע בדיוק ביכולת הזו ? ביכולת לעשות דברים, או אפילו לרצות אותם".

הוא מספר שהוא היה לגמרי פסיבי, ואז הבין שהוא הגיע לתחתית הבור. "הבנתי שאני חייב לחזור לתרופות כדי להציל את עצמי, את הזוגיות שלי ואת המשפחה. חזרתי לפסיכיאטר ולתרופות, וההשפעה הטובה היתה כמעט מיידית. אחר כך, במשך שבועות, רק חזרתי ואמרתי לעצמי 'איזה אידיוט אתה. איך נתת לעצמך להגיע למקום כל כך נמוך. למה לא הלכת קודם?'"

"פתאום כל מה שאהבתי נראה לי תפל"

עדי אומר שבמקום העבודה מעריכים אותו מאוד ולא יודעים כלום על המחלה שלו. "אני לא מבין איך נתתי לעצמי להסתכן כל כך. הייתי יכול לאבד את הפרנסה, את המשפחה, את הכל, אם לא הייתי תופס את עצמי והולך לטיפול", הוא מוסיף. "הדיכאון לא הגיע כי רע לי ? זה ממש לא הסיפור אצלי. זו פשוט מחלה. פתאום זה תוקף אותי, ואז אין טעם לכל הדברים הטובים בחיי. כל מה שאהבתי נראה תפל. לא מסוגל להתרכז, לחשוב, לתכנן קדימה, לעבוד. וכל הזמן מפחד. הייתי מוותר לעצמי ושוקע ברחמים העצמיים, אם אשתי לא היתה מכריחה אותי לקבל טיפול. מזל שיש לי אותה, ושהיתה לה סבלנות לעבור איתי את כל התקופה הזו".

במקביל לטיפול התרופתי המשיך עדי כל הזמן ללכת לפסיכולוג. "זה נתן לי כלים להתמודד, הפיח בי תקווה ועודד אותי", אומר עדי. "מאז האפיזודה האחרונה לא הפסקתי את הטיפול, והאמת היא שאני מרגיש אפילו יותר טוב ממה שהרגשתי לפני שהכל התחיל. יש אנשים שלוקחים כל החיים כדורים ללחץ דם או סוכרת. אני לוקח כדור שמווסת את הסרוטונין וחומרים אחרים במוח, כי זו הבעיה שלי, חוסר איזון כימי במוח. זה מה שעושה את כל הבעיות, ומזל שיש לזה תרופה וטיפול. התרופות ממש הצילו לי את החיים. החזירו לי את איכות החיים, את המשפחה, את הזוגיות, את הטעם לחיות".

פורסם במדור יחסים Ynet


דירוג המאמר:

תגיות של המאמר:

 גילי בר ויעל דורון

מכון זוגות למכון זוגות ניתן לפנות לטיפול פסיכולוגי אישי וזוגי, לצד אימון אישי ממוקד למציאת זוגיות ואימון למציאת קריירה. המכון משלב סינטזה של אימון ופסיכולוגיה בטיפול קבוצתי ממוקד בנושאי זוגיות, יחסים ותקשורת בין אישית. http://www.zoogot.co.il



 


מאמרים נוספים מאת גילי בר ויעל דורון
 
בוחר כל פעם מחדש בנשים דומות לאמא שלו
17/08/08 | דייטינג
אילן נכנס לחדר, גבר גבוה, מרשים, כתפיים רחבות, התיישב ומיד התחיל לדבר, נראה היה שאילו היה שותק לעוד רגע, המילים לא היו יוצאות. "באתי כי אני מיואש, אני לא מצליח למצוא את האחת, אני מתחיל לחשוב שלעולם לא אגיע למקום הזה של המנוחה והנחלה, לאיזון ולהרמוניה עם עצמי", אמר.

תמיד יש לו מה להעיר על המראה שלי- או אקדח במערכה הראשונה
"שלום שמי עינב. אני בת זוג לעמיחי כבר שנתיים וחצי ואנו עומדים להינשא בעוד כחודש. (כבני 30). אני מרגישה שיש לנו זוגיות מאוד פתוחה, ואוהבת. בכל המריבות שהיו לנו, תמיד אמרנו שאנחנו לא רוצים לוותר אחד על השניייה אף פעם, עברנו פרידה לפני כחצי שנה, שהיתה למשך חודש וחצי.

התחושה בזמן הדייט: קיפאון, מחנק ויובש בפה
"הייתי כבר אצל כל מי שאפשר, פותחים בקפה, טיפולים בביו-אנרגיה, בסדנת משחק וכמובן בטיפול פסיכולוגי. שום דבר לא הצליח להפחית את הלחץ ואת הפאניקה שאני נתקפת בה במהלך דייט. הגעתי אליך ואני נואשת". זו הייתה יריית הפתיחה בתהליך האימון של חגית.

תודה
*תודה, על פי מילון אבן שושן : "הודיה, שבח וברכה למי שעשה מעשה רצוי"*תודה, על פי מילון אבן שושן : "הודיה, שבח וברכה למי שעשה מעשה רצוי"

להתאלמן ולהישאר בחיים - פסיכולוגיה של אבל ואלמנות
להתאלמן ולהישאר בחיים ? פסיכולוגיה של אבל ואלמנותלהתאלמן ולהישאר בחיים ? פסיכולוגיה של אבל ואלמנות

קושיות בסיבוב שני - ארבע שאלות שראוי לשאול בפרק ב'
אנשים שהתגרשו ופירקו משפחה נתונים לא פעם (אוביקטיבית, או לפחות במחשבה שלהם) בלחצים עצומים מצד הסביבה שלהם. למרות הפתיחות היחסית שקיימת בשנים האחרונות לגבי פירוק נישואים וגירושין, עדיין לא מעט גרושים וגרושות שומעים סביבם לשונות מצקצקות, ומרגישים נתונים לביקורת מתמדת.

כנגד ארבעה בנים דיברה תורה : ארבעה דפוסי תקשורת בזוגיות
בהגדת הפסח מתוארים ארבעת הבנים, עם השאלות והתשובות שמתאימות לכל אחד. במשפחה שלי, כמו בהרבה בתים אחרים בישראל, המסובים מתחלקים וקוראים את ההגדה לפי תור. אני זוכרת איך, בהיותי ילדה, הייתי מחשבת מראש את הפסקאות, מתוך תקווה שהשנה אזכה לקרוא את החכם או לפחות התם, ולא להרגיש שעלי מוטל העול לקרוא את (ולהרגיש כמו) הרשע שבחבורה....

בכל דור ודור :יציאה מעבדות לחירות בזוגיות חשבון נפש לקראת חג הפסח
"בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים""בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים"

שאלות שגרושים וגרושות שואלים לגבי היחסים עם האקס
"האם פירוד בין בני זוג למטרת חשיבה על הקשר בין השניים לרוב מוביל לגירושין
או יש סיכוי שהשניים יחזרו להיות ביחד? כרגע אחד מבני הזוג לא מרגיש אהבה לשני רוצה לבחון את הקשר ולא מוכן לטיפול זוגי. היתי רוצה לדעת גם מעט על הסטטיסטיקות".


שאלות שגרושים וגרושות שואלים לגבי קשרים חדשים ופרק ב'
מקבץ שאלות שנשאלו בפורום גרושים וגרושות בתפוז ובפורום מתגרשים בוואלה:מקבץ שאלות שנשאלו בפורום גרושים וגרושות בתפוז ובפורום מתגרשים בוואלה:
     
 
שיווק באינטרנט על ידי WSI