טיפול משפחתי- ד"ר שרה ברסלרמן, יועצת פרטנית, זוגית ומשפחתית
הטיפול המשפחתי(Family-Therapy) הינו צורת פסיכותרפיה המתייחסת לבעיות הפרט כנובעות וכמושפעות מהמערכת המשפחתית, חלקה או כולה. גישה זו מבוססת על ההנחה, שרוב הבעיות הפסיכולוגיות נוצרות על רקע הקשרו המשפחתי והחברתי של האדם, ולכן תוכלנה למצוא את פתרונן על-ידי שינוי היחסים וההתנהגות של בני המשפחה. גישה פסיכולוגית זו רואה את המשפחה כמערכת המשפיעה על כל אחד מחבריה, ומושפעת הדדית על ידי כל אחד ממרכיביה. מחלה, ליקוי או קושי אצל אחד מבני המשפחה, משפיעים על כל בני המשפחה האחרים, על האווירה המשפחתית, ועל היחסים המשפחתיים והזוגיים. כוחה של המשפחה הוא ביחסים רגשיים משמעותיים המתקיימים בין חבריה. היחסים הרגשיים עשויים להיטיב על קושי של אחד מבני המשפחה, או, חלילה, להרע אותו. לעיתים מתקשים בני המשפחה להתמודד עם קונפליקטים בצורה עניינית בגלל התייחסות רגשית מוגזמת. ביטוי קיצוני להשלכות ההדדיות בתוך המערכת המשפחתית, מתגלה כאשר דפוס יחסים פתולוגי לא פתור בין ההורים, עלול להפוך את אחד הילדים ל"בעיה", ל"שעיר לעזאזל" או "נושא הסימפטום": הילד יפתח בעיה פיזית או נפשית, כדי למקד בו את תשומת הלב של ההורים, ובכך להסיט את תשומת ליבם מהבעיות ביניהם- לבעיות שלו. כאשר ילד במשפחה מגלה צרכים מיוחדים, ההורים מתגייסים, ובצדק, לעשות כל מה שניתן על מנת לטפל בבעיה. אולם, מי מטפל בהורים? מי מקשיב לתסכוליהם ולקשייהם? מי נותן מקום לתחושת האשמה (הבלתי מוצדקת) שחש הורה הכועס על כך שחייו הפרטיים נלקחו ממנו? כיצד ניתן לקיים אוירה משפחתית תקינה נוכח קשיים של אחד מבני המשפחה? על סוגיות אלו ורבות אחרות נותן מענה הטיפול המשפחתי, המייחס לכל בני המשפחה חשיבות שקולה. גם הילד ה"מוצלח" של המשפחה, צריך לקבל מקום מרכזי לא פחות מזה שמקבל הילד ה"בעייתי", הגוזל את מירב תשומת הלב המשפחתית. הטיפול המשפחתי מנסה לשקף לבני המשפחה את תפקידו של כל אחד מהם, את היחסים ההדדיים והאווירה המשפחתית, ולבחון מתוך כך, את החלקים הבריאים והלא בריאים במשפחה, על מנת לאפשר תפקוד תקין גם בתנאי לחץ ומשבר. טיפול משפחתי מציע התיחסות גם ליחסים הבינדוריים עם דור הסבים והסבתות, יחסים בין מחותנים, יחסים בין גיסים וגיסות, חמיות וכלות, וכל אינטראקציה משפחתית הדורשת התיחסות. היעוץ המשפחתי מזמין לחדר הטיפול כל קומבינציה משפחתית אפשרית, ובלבד שחבריה יכולים לסייע בהבנת הבעייתיות ובפתרונה. כך, למשל, כשמדובר במשפחות מורכבות, כלומר משפחות בזוגיות שניה, עם ילדים מנישואים ראשונים, הטיפול המשפחתי עשוי להתחיל כטיפול זוגי, ולהתרחב עם הזמן לטיפול הכולל את כל חברי השפחה המורכבת. הגישה הטיפולית המשפחתית מציעה, אם כן, מענה התנהגותי, קוגניטיבי ורגשי בצורת טיפול פרטנית, זוגית, משפחתית או קבוצתית, לאתגרים השונים שהמשפחה עומדת בפניהם. המייחד אותה מגישות טיפוליות אחרות היא פתיחותה הרבה לכל הרכב אפשרי בחדר הטיפול, וגמישותה לכל כיוון טיפולי אפשרי. www.family.co.il
הטיפול המשפחתי(Family-Therapy) הינו צורת פסיכותרפיה המתייחסת לבעיות הפרט כנובעות וכמושפעות מהמערכת המשפחתית, חלקה או כולה. גישה זו מבוססת על ההנחה, שרוב הבעיות הפסיכולוגיות נוצרות על רקע הקשרו המשפחתי והחברתי של האדם, ולכן תוכלנה למצוא את פתרונן על-ידי שינוי היחסים וההתנהגות של בני המשפחה.
גישה פסיכולוגית זו רואה את המשפחה כמערכת המשפיעה על כל אחד מחבריה, ומושפעת הדדית על ידי כל אחד ממרכיביה. מחלה, ליקוי או קושי אצל אחד מבני המשפחה, משפיעים על כל בני המשפחה האחרים, על האווירה המשפחתית, ועל היחסים המשפחתיים והזוגיים. כוחה של המשפחה הוא ביחסים רגשיים משמעותיים המתקיימים בין חבריה. היחסים הרגשיים עשויים להיטיב על קושי של אחד מבני המשפחה, או, חלילה, להרע אותו. לעיתים מתקשים בני המשפחה להתמודד עם קונפליקטים בצורה עניינית בגלל התייחסות רגשית מוגזמת.
ביטוי קיצוני להשלכות ההדדיות בתוך המערכת המשפחתית, מתגלה כאשר דפוס יחסים פתולוגי לא פתור בין ההורים, עלול להפוך את אחד הילדים ל"בעיה", ל"שעיר לעזאזל" או "נושא הסימפטום":
הילד יפתח בעיה פיזית או נפשית, כדי למקד בו את תשומת הלב של ההורים, ובכך להסיט את תשומת ליבם מהבעיות ביניהם- לבעיות שלו. כאשר ילד במשפחה מגלה צרכים מיוחדים, ההורים מתגייסים, ובצדק, לעשות כל מה שניתן על מנת לטפל בבעיה. אולם, מי מטפל בהורים? מי מקשיב לתסכוליהם ולקשייהם? מי נותן מקום לתחושת האשמה (הבלתי מוצדקת) שחש הורה הכועס על כך שחייו הפרטיים נלקחו ממנו? כיצד ניתן לקיים אוירה משפחתית תקינה נוכח קשיים של אחד מבני המשפחה? על סוגיות אלו ורבות אחרות נותן מענה הטיפול המשפחתי, המייחס לכל בני המשפחה חשיבות שקולה. גם הילד ה"מוצלח" של המשפחה, צריך לקבל מקום מרכזי לא פחות מזה שמקבל הילד ה"בעייתי", הגוזל את מירב תשומת הלב המשפחתית.
הטיפול המשפחתי מנסה לשקף לבני המשפחה את תפקידו של כל אחד מהם, את היחסים ההדדיים והאווירה המשפחתית, ולבחון מתוך כך, את החלקים הבריאים והלא בריאים במשפחה, על מנת לאפשר תפקוד תקין גם בתנאי לחץ ומשבר.
טיפול משפחתי מציע התיחסות גם ליחסים הבינדוריים עם דור הסבים והסבתות, יחסים בין מחותנים, יחסים בין גיסים וגיסות, חמיות וכלות, וכל אינטראקציה משפחתית הדורשת התיחסות. היעוץ המשפחתי מזמין לחדר הטיפול כל קומבינציה משפחתית אפשרית, ובלבד שחבריה יכולים לסייע בהבנת הבעייתיות ובפתרונה.
כך, למשל, כשמדובר במשפחות מורכבות, כלומר משפחות בזוגיות שניה, עם ילדים מנישואים ראשונים, הטיפול המשפחתי עשוי להתחיל כטיפול זוגי, ולהתרחב עם הזמן לטיפול הכולל את כל חברי השפחה המורכבת.
הגישה הטיפולית המשפחתית מציעה, אם כן, מענה התנהגותי, קוגניטיבי ורגשי בצורת טיפול פרטנית, זוגית, משפחתית או קבוצתית, לאתגרים השונים שהמשפחה עומדת בפניהם. המייחד אותה מגישות טיפוליות אחרות היא פתיחותה הרבה לכל הרכב אפשרי בחדר הטיפול, וגמישותה לכל כיוון טיפולי אפשרי.
www.family.co.il
ד"ר שרה ברסלרמן, יועצת זוגית, פרטנית ומשפחתית.
יעוץ זוגי ואישי במצבי משבר ולחץ, ייעוץ זוגי: יעוץ לזוגות לא נשואים, ייעוץ זוגי במשברי נישואין, טיפול משפחתי למשפחות מורכבות (נישואים שניים), התמחות ייחודית ביעוץ ביחסים בין הדורות במשפחה- יחסי חמות- כלה, יחסי אמהות- בנות ועוד.
לאתר: ייעוץ פרטני, זוגי ומשפחתי