דף הבית חברה, פוליטיקה ומדינה פוליטיקה לפיוס מצטלם היטב דרוש חשבון נפש נוקב / יונתן יבין
לפיוס מצטלם היטב דרוש חשבון נפש נוקב / יונתן יבין
הדס כהן 25/10/10 |  צפיות: 16448

חמש-עשרה שנה לאחר הערב ההוא בכיכר שבו הכל נעצר, המחשבות על המילה הנאיבית "פיוס" מעלות על השפתיים חיוך לא נעים, כזה שעוטה אדם בעת שהוא נאלץ להגיד דבר מה תקין-פוליטית שבו הוא אינו מאמין. מקץ עשור וחצי מומלץ לכולנו להרהר בפיחות שחל במילה זו, "פיוס", ובמה שנותר מהרעיון שמאחוריה.

שכחנו, או העדפנו לשכוח. אנו ישנים טוב יותר כשאנו מכסים את הגוף הארוך של אשמתנו בשמיכה הקצרה של ההדחקה. העדפנו לשכוח את האווירה ששררה כאן בחודשים שקדמו ליום שבו נורתה המדינה בגבה, את רצח האופי המתמשך שביצעו מי שחבשו ועוד חובשים את כס השלטון. הסכמנו להתעלם מחשבונות העבר ולנסות להתפייס למען העתיד. וכשזה לא עבד (באופן טבעי), בחרנו להתייאש. השמאל מהימין, הימין מ"חשבון הנפש" (זוכרים?) וכולם כאחד מעצם האפשרות לפיוס.

בדיעבד כינינו את האווירה הארורה של החודשים שקדמו לרצח בשם המכובס "דה-לגיטימציה". דה-לגיטימציה היא מה שעוללו לרבין עם מדי קצין אס.אס וארון קבורה והפגנות שקראו במפורש לרציחתו. דה-לגיטימציה, כאילו היתה ההסתה שלוחת הרסן מין שובבות, תופעה שאינה חוקית לגמרי ובכל-זאת כולם משתתפים בה, כי אין לה קורבנות, כמו לקבל קצת כסף בשחור. חלטורה.

אבל זו לא הייתה דה-לגיטימציה. זו הייתה הכשרת קרקע מתמשכת לקראת הרצח הפוליטי החמור מכל: של ראש מדינה. של המנהיג האחרון שהיה כאן. של האיש שראה עשרים שנה לפני כולנו לאיזה גהינום עלולים חיינו להפוך אם לא נשכיל להשכין שלום: פיגועים מחרידים בתדירות שבועית בשנים הרעות, ואומה מבודדת משכניה, מפוררת פנימית, ומוקצה מחמת המיאוס בין עמי העולם בשנים שהן לכאורה הרעות-פחות. לכאורה.

_ _ _

היום אני מבכה את רצח רבין יותר משביכיתי אותו בלילה ההוא, הארור, של נובמבר. אז בכינו כולנו בבהלה על מה שהעזו לעולל כאן, בכינו בחרדה מפני הבאות. זה היה בכי טבעי, מספד ליום קטסטרופה. היום אנו בוכים בכי הגיוני, בכי של תוצאה, של ירידה מנכסים מוסריים, בכי שכל אחד מאיתנו בוכה עם סיבה טובה משום שכל אחד מאיתנו סובל. לא שכחנו, איך אפשר לשכוח? הרי אנו חיים את תוצאות הרצח הזה יום-יום.


אני מבכה את רצח רבין באלימות בכבישים, בפשיעה, בפילוג החברתי שמאכל את העם ממעיו, בקיטוב הכלכלי שנוטע צריחי פאר בצד פחונים, בעושק ניצולי השואה, הנכים והקשישים, באופורטוניזם, בשחיתות השלטונית ובאפסות ההנהגה, בחינוך הגרוע ובתרבות השטוחה, בבהמיות שהיתה לבון-טון, במכירת סוף המדינה שאת פתיחתה הכריזו שלוש יריות בכיכר; ומתאבל על הרצח כל אימת שעוד מיעוט כוחני גורר את המדינה לעוד סיבוב של "טנגו רגרסיה": צעד אחורה, ואז עוד שניים לאחור. סקובידו.

האפשר עדיין לקוות ל"פיוס" בכלל? ואם כן, פיוס בין מי למי? ומהו בעצם ה"פיוס" הזה? אנו משתמשים בַמילה לתיאור גישור בין נצים, אך לא היתה כאן מריבה אלא קרע, קרע של ממש. הוא דורש ראשית חוכמה וידוי ובקשת סליחה - שכמותם טרם שמענו. במקומם אנו עדים לרעות הולכות וחולות, שאותה דה-לגיטימציה העניקה להן לגיטימציה. הפיוס שאנו זקוקים לו אינו חיבוק הוליוודי שמצטלם היטב בכרזות, אלא עבודה קשה: מיגור האכזרות, הגזענות, הקיצונות והעבריינות, וקידוש נקיון הכפיים, הציות לחוק, החמלה והמצפון המוסרי.

_ _ _

ייאמר כאן ללא כחל ושרק: החשבון מונח בצד ימין של השולחן. לאחר הרצח העניק השמאל לימין השפוי הזדמנות הוגנת לאותו "חשבון נפש", לניקוי אורוות, לטיהור "מחננו". חשבון הנפש לא נעשה, אדרבה, הימין התעטף בצדקתו והקצין, הקרע החריף והיה לאיבה מוחלטת. כיום הופכים שני הצדדים זה את זה לאויבים מהסוג שבעוד חמש-עשרה שנים יאחזו קלשונות במלחמת אזרחים.

למצב זה איננו יכולים ואיננו רשאים להגיע. חוב כבד יש לנו, לשישה מיליון יהודים, לאלפי חללים ופצועים, לרבבות לוחמים שחזרו מהקרב ולשבויים ולנעדרים שלא. יש לנו חוב לבנימין זאב הרצל, לדויד בן-גוריון וכן - גם ליצחק רבין. ובמיוחד ובאופן פרקטי, יש לנו חוב לעצמנו, שתשלומו מתבטא בשימור החוק והמוסר: חובת קיומנו הנאור. אין אידיאולוגיה שמצדיקה התחמקות ממנו.
השמאל ממתין, הוא תמיד ממתין. והוא גם תמיד אופטימי. המרכז - אלה שאינם יודעים לשאול ומעדיפים שלא לחשוב - הולך ותופח, ולא בכדי. הגאולה חייבת להתחיל בלידתו של ימין חדש, פתוח, אחראי וזקוף, שמגנה כל אלימות באשר היא ומציית לחוק - לצד עמידה נחושה (במגבלות הדמוקרטיה) על זכות היהודים למדינתם. על ימין כזה להכיר בכורח של פשרה טריטוריאלית, בזכות הפלסטינים לחיות בשלווה, ובחובת ציותם של חיילי צה"ל לפקודות הצבא לפני ציות לצו הרבנים.
זו נקודת הבסיס היחידה שממנה ייתכן פיוס כלשהו, איחוי העם (שהימין, אגב, מעוניין בו הרבה יותר מהשמאל). זו גם האפשרות היחידה שיש לה עתיד בר קיימא. המרכז והשמאל - רוב העם - ממתינים לימין אחראי שיתפייס - אך בתנאים מקדימים אלה. אנו מרבים להלין על שאין "פרטנר" פלסטיני להתפייס עמו; האם יימצא פרטנר ישראלי?


 הכותב הוא עיתונאי וסופר, מתגורר בתל אביב.


דירוג המאמר:

תגיות של המאמר:

 הדס כהן


 


מאמרים נוספים מאת הדס כהן
 
נוטריון לרוסית: כיצד מלחמת רוסיה–אוקראינה השפיעה על הביקוש לשירותים נוטריוניים בישראל?
מלחמת רוסיה–אוקראינה יצרה מציאות חדשה עבור מיליוני אזרחים באזור – ובכללם יהודים ובעלי זיקה לישראל שבחרו לעלות לארץ או להסדיר את מעמדם. גל ההגירה והמעבר המואץ הביא עמו צורך מיידי בטיפול במסמכים רשמיים בשפה הרוסית והאוקראינית. במציאות זו, שירותי נוטריון לרוסית הפכו חיוניים במיוחד.

נוטריון לצרפתית: כיצד העלייה מצרפת לישראל השפיעה על הדרישה לשירותים נוטריוניים?
02/03/26 | כללי
בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית במספר העולים מצרפת לישראל. קהילה צרפתית גדולה ומבוססת התפתחה בערים שונות בארץ, והביאה עמה צורך ממשי בטיפול במסמכים רשמיים בין שתי המדינות. תהליך העלייה אינו מסתכם רק במעבר פיזי – אלא כרוך בשורה ארוכה של הליכים בירוקרטיים המחייבים תרגום ואישור רשמי. כאן נכנס לתמונה נוטריון לצרפתית, שהפך לדמות מרכזית עבור עולים מצרפת.

שווי יהלומים עבור חברות ביטוח – הבסיס לכיסוי מדויק ואמיתי
יהלומים הם מהנכסים היקרים והרגישים ביותר לביטוח. בין אם מדובר בטבעת אירוסים, תכשיט יוקרתי או יהלום להשקעה – קביעת שווי יהלומים מדויק היא תנאי בסיסי לביטוח נכון. ללא הערכה מקצועית ועדכנית, קיים סיכון ממשי לתת־ביטוח או לפיצוי שאינו משקף את ערך היהלום בפועל.

הערכת אומנות ותכשיטים עבור חברות ביטוח – כיסוי נכון מתחיל בהערכה מקצועית
יצירות אומנות ותכשיטים יקרי ערך הם נכסים ייחודיים, שלעיתים שווים עשרות ואף מאות אלפי שקלים. כאשר מבטחים נכסים אלו, חברות הביטוח דורשות הערכת אומנות או הערכת תכשיטים מקצועית כתנאי לקביעת סכום הביטוח. ללא מסמך הערכה מסודר, עלול המבוטח למצוא את עצמו עם כיסוי חלקי בלבד במקרה של גניבה, אובדן או נזק.

נוטריון לצרפתית: כיצד יחסי ישראל–צרפת משפיעים על הביקוש לשירותים נוטריוניים?
יחסי ישראל וצרפת נחשבים ליחסים מורכבים אך משמעותיים מבחינה כלכלית, תרבותית ואזרחית. לאורך השנים התקיימו קשרי מסחר, שיתופי פעולה אקדמיים, הגירה הדדית וקשרים משפחתיים רבים בין אזרחי שתי המדינות. מציאות זו יוצרת ביקוש מתמשך לשירותי נוטריון לצרפתית, הנדרשים לצורך טיפול במסמכים רשמיים בין המדינות.

כיצד מתבצעת הערכת תכשיטים ישנים? מדריך מקצועי
תכשיטים ישנים הם הרבה מעבר לפריט דקורטיבי – לעיתים מדובר בנכסים בעלי ערך כלכלי, היסטורי ורגשי. כאשר עולה הצורך למכור, לבטח, לחלק ירושה או פשוט להבין את שווי התכשיט, הערכת תכשיטים מקצועית היא שלב הכרחי.

איך יודעים שיהלום אמיתי? המדריך המלא לבדיקה נכונה
יהלומים נחשבים לאבני החן היקרות והמבוקשות בעולם, ולכן השאלה איך יודעים שיהלום אמיתי עולה כמעט בכל רכישה, ירושה או קבלת תכשיט בעל ערך. למרות שיש בדיקות ביתיות נפוצות, הדרך הבטוחה באמת לדעת אם מדובר ביהלום אמיתי היא באמצעות הערכת יהלומים מקצועית.

באילו מקרים יש צורך להיעזר בנוטריון לרוסית?
בישראל חיים מאות אלפי אזרחים דוברי רוסית – עולים חדשים, ותיקים ובני משפחותיהם. רבים מהם נדרשים במהלך חייהם לטפל במסמכים רשמיים בשפה הרוסית או למסור מסמכים מתורגמים לרשויות בישראל ומחוצה לה. במצבים אלה עולה הצורך בשירות של נוטריון לרוסית, המוסמך לאשר תרגום ולתת למסמך תוקף משפטי מחייב.

כמה שווה תמונה אימפרסיוניסטית? כל מה שחשוב לדעת
תמונות אימפרסיוניסטיות נחשבות לאחד התחומים המבוקשים והמסקרנים בעולם האמנות. זרם האימפרסיוניזם, שהתפתח במאה ה־19, כולל יצירות שערכן עשוי לנוע בין אלפי שקלים למיליוני דולרים. לכן, כאשר עולה השאלה כמה שווה תמונה אימפרסיוניסטית, התשובה תלויה בראש ובראשונה בתהליך מקצועי של הערכת אומנות.

תרגום וחתימת נוטריון לספרדית בתהליך רילוקיישן לספרד ולדרום אמריקה
רילוקיישן לספרד או למדינות דרום אמריקה הפך בשנים האחרונות לנתיב מבוקש עבור ישראלים רבים – בין אם לצורך לימודים, עבודה, השקעות, פתיחת עסקים או איחוד משפחות. אך לצד ההזדמנות האמיתית לחיים חדשים, ישנו מרכיב בירוקרטי מרכזי שאי אפשר לדלג עליו: תרגום וחתימה של נוטריון לספרדית.
     
 
שיווק באינטרנט על ידי WSI