יחד עם הקפה בבוקר אני נוהג לעלעל בחדשות ובכתבות מגזין ברחבי הרשת. היום בבוקר בתחתית כתבת מגזין באתר "הארץ" תפסה את עיני כותרת: "כורי זהב טבחו בכפר שלם של אינדיאנים בוונצואלה" (http://www.haaretz.co.il/news/world/1.1813019). בהתחלה חשבתי שמדובר בכתבת מגזין היסטורית כמו רבות באתר, אלא שקריאת הכתבה הבהירה לי שמדובר לדאבוני בחדשות של אתמול.
כיצד ייתכן שלא שמעתי על המקרה הזה כבר אתמול? הלכתי לדף החדשות של גוגל כדי לבדוק אם פשוט פיספסתי - כלום. חיפשתי ב-NRG - כלום. אולי WALLA? כלום. לפחות אזכור קטן ב-YNET? שום כלום. עברתי לחפש בגוגל - חוץ מהאזכור ב"הארץ" ובאתר "סרוגים", אף אתר חדשות ואקטואליה לא הזכיר את המקרה (שלא נדבר על הדף הראשי). מסתבר שמיט רומני מעניין הרבה יותר מטבח של בני אדם בשל תאוות בצע.
למה דבר כזה לא נחשב חדשות אצלנו במדינה? האם מקרים כאלה כל כך לא חשובים בעינינו שאפילו איזכור במבזקים לא קיים עליהם? אותי לימדו שעם ישראל צריך להיות "אור לגויים". להציב סטנדרט מוסרי שעמי הארצות יוכלו לראות וללמוד. במקום זאת, אנחנו משתתפים בהדחקה המערבית על החיים במדינות עולם שלישי.
וזה קורה לא רק בדרום אמריקה, זה קורה כל הזמן גם באפריקה וגם באסיה. אכפת לנו בכלל? או שאולי בין הזלת דמעה מול הסרטון על קוני 2012 לקריאת כתבה על מלחמה בסודן, בחרנו לפטם את עצמנו בחוסר מודעות. בחרנו בגזענות תודעתית, מה שקורה בוונצואלה נשאר בוונצואלה. זה רחוק וגם ככה אין שם כלום חוץ ממסלולי טיול לחופשה, לא?
אני הייתי רוצה לקרוא יותר כתבות מזעזעות על מה שקורה במדינות עולם שלישי. הייתי רוצה לדעת מי מנסה לעזור להם להתקדם ומי מתעלם או אפילו מונע מהם עזרה בגלל אינטרסים כאלה או אחרים. אני לא רוצה לחיות בחוסר ידיעה. מודעות היא תמיד השלב הראשון לפתרון בעיות. ולטעמי הגיע הזמן לפקוח את העין העיוורת שהפננו לכיוונים רבים מידי.
___________________________________________________________________
מתוך הבלוג של אלחנן הורנמן, מאתר הארגון צו פיוס .