סוגי הבטון השונים ממלאים צרכים פונקציונאליים שונים בהתאם לייעודם. אחד מסוגי הבטון הוא הבטון הרזה המשמש בענף הבנייה בפרויקטים כגון פסגת דן, כשכבת הפרדה חוצצת בין הקרקע ליסודותיו של המבנה, על מנת שהיציקה תתבצע מעל לשטח עבודה נקי. חשוב להדגיש שבטון הרזה משמש למילוי ויישור בלבד בשל חוזקו הנמוך והוא אינו עמיד לעומסים, על כן אין להשתמש בו לצורך יציקות קונסטרוקטיביות. סוג נוסף של בטון הוא הבטון הקל, שעל אף היותו בענף מעל לשישים שנים, מעטים מודעים לקיומו. הבטון הקל מוכר גם בכינוי "בטון מוקצף", זאת בעקבות בועות האוויר הזעירות שבתוכו, שנועדו ליצור בידוד אקוסטי והגנה מפני חום וקור. מרכיביו של הבטון המוקצף הינם מלט רגיל, מים ותרכיז נוזלי (סודה) להפקת תערובת מוקצפת. הבטון הקל הינו חומר נוח מאוד לעבודה בשל תכונת הפילוס העצמית ויכולת הזרימה הגבוהה שלו, והוא מספק מעטפת של יתרונות נוספים כגון בידוד תרמי, בידוד אקוסטי עמידות גבוהה מפני אש ועוד. סוגי בטון שכיחים נוספים הם בטון יצוק (טרומי), בטון מזוין ובטון דרוך.
בתולדות הבנייה המודרנית בישראל בפרויקטים הדומים לפסגת דן מילא הבטון תפקיד מרכזי. הוא ליווה את הבנייה מראשית היישוב במפעלים אזרחיים כמו תחנת הכוח בנהריים ובבנייה למגורים, כמו גם בפרויקטים ביטחוניים כמו הקריה למחקר גרעיני. השימוש הרב בבטון, בעיקר בשנותיה הראשונות של המדינה, הביא גם להקמת מפעל נשר רמלה. כתוצאה מכך התגבש בארץ סגנון בנייה למגורים אשר מתבסס על שלד בטון. למבנה הטיפוסי הזה ישנם יתרונות מסוימים של חוזק וגמישות וחופש בתכנון. מצד שני, מאחר שלבטון תכונות תרמיות בעייתיות מאוד, נמצא כתוצאה מכך סטנדרט הבידוד התרמי בפיגור ניכר בהשוואה לעולם המפותח. לבטון מיוחסת השפעה עצומה גם על סגנון הבנייה המקומי שהתפתח בארץ, למתכנן ניתנת חרות כמעט מושלמת לתכנן את המבנה ללא תלות קונסטרוקטיבית בין הקומות של המבנה בבניינים פשוטים.
חוקי הבנייה בישראל מחייבים את כל הבניינים לשלד מבטון מזוין או שלד פלדה המצופה בבטון.
שיטת שימוש ייחודית ליישום בטון המאפשרת חיפוי של משטחי רצפה ועיצובם על ידי תבניות אשר מקנות לבטון מראה טבעי.
יכולות העיצוב בבטון הינן בלתי מוגבלות, ובפסגת דן נעזרו בשילוב דוגמאות אבנים, התאמת צבעים, בחירת גודל האבן ואף בחירת המרקם.
עמידות הבטון הינה גבוהה ביותר לתנאי מזג האוויר ושטח קשים, וחוזקו המופלג מתבסס על חומרים מוספים כגון: אקרילים, אבקות צבע מקשיחות, מעכבי ייבוש התורמים לאשפרה נאותה, סילרים למיניהם.