דף הבית אימון אישי אימון לרוחניות מוות הוא לא סוף, הוא רק ההתחלה....
מוות הוא לא סוף, הוא רק ההתחלה....
הרב יוסף ויצמן 27/10/10 |  צפיות: 4802

כל פעולותיו ומעשיו של אברהם אבינו בכל רגע נתון בכלל, ובפרט ברכישת מערת המכפלה מאת בני חת, נועדו להוכיח ליושבי הארץ את האמונה בה' בורא העולם ומחיה המתים. כוונתו של אברהם אבינו בקניית מערת המכפלה הייתה להנחיל לעולם את האמונה בהשארת הנפש ואת האמונה ביום הדין הגדול שיתקיים לעתיד לבוא, ביום שבו יקומו ישני עפר מקברם לתחייה. בני חת, תושבי חברון, היו סבורים שקבורת המת היא עניין של כיבוד זכרו האחרון של הנפטר בעיני החיים. מזווית ומנקודת ראות זו הם הסבירו לאברהם אבינו שאין שום צורך להשקיע ממון ברכישת קבר: "במבחר קברינו קבור את מתך" (בראשית כ"ג, ו'). לדעתם, אין כל משמעות לעובדה שחלקת הקבר אינה שייכת לנפטר. למי מפריעה העובדה שהקבר הוא זמני ויחזור בבוא העת לרשותם של בני חת? הן עד אז לא יוותר מן המת כל זכר. באותה שעה גם ההלוויה המכובדת שנערכה בזמנו כבר תשכח כליל.

אברהם אבינו בדרכי נועם נתן שיעור מאלף במהות העם היהודי. הוא הסביר לבני חת, שאין הוא זקוק למקום שבו ניתן לקיים טקס קבורה. הוא גם אינו מעוניין להזדקק לחסדיהם של בני חת שיעניקו לו את מיטב קבריהם. למרות שכל חייו הוא נודד מעיר לעיר, ממדינה למדינה, ממקום למקום, ומעולם לא טרח או התאמץ לרכוש נחלה בארץ שהובטחה לו, ועד עתה היה רק בבחינת: "גר ותושב אנכי עמכם" (בראשית כ"ג, ד'), הוא עומד על כך שתינתן לו אחוזת קבר תמורת מחיר מלא. מטרתו שהמקום יהיה שייך לו בקניין גמור ונצחי, ללא שום פשרות. אברהם גייס את כל בני חת, כדי שישפיעו על עפרון למכור לו את המערה. הוא לא הסתפק בקיום המקח בארבע עיניים. לדעתו, המקח חייב לקבל את אישורם של כל בני חת: "לעיני בני חת בכל באי שער עירו" (בראשית כ"ג, י"ח). התמורה שולמה מיד לעיני כולם בכסף עובר לסוחר, כדי למנוע כל אפשרות של ערעור עתידי. בני חת הכירו את אברהם וידעו שהוא אינו מייחס שום חשיבות לענייני נחלה ואחוזה. התנהגותו בפרשה זו הייתה תמוהה מאד בעיניהם.

חידה סתומה ועלומה קיימת כאן: מדוע המת זקוק לבית משלו? מדוע אנו בכלל קוברים מתים? מדוע אנו עורכים לוויה ולא שורפים את הגופות על גדות נהר הגנגאס? והרי המת לא מרגיש היכן מניחים אותו. הרי כל מכלול הרגשות חולף עובר לו בעת פרידת הנשמה מהגוף. המסקנה התבקשה וגם הובנה מאליה - אם המת זקוק לאחוזת נחלה, לא יתכן שהגוף אינו אלא אוסף של בשר ועצמות שסופם להירקב. חייבים לומר שלגוף זה תהיה תקומה בעתיד, ולשם כך חשוב לו לקבל משכן קבוע. בני חת ראו לפניהם לראשונה מת שכולו חי, אדם שממאהל ארעי מכניסים אותו לדירת קבע. הלווייתה של שרה אמנו חוללה מהפכה בתפיסת עולמם של כל בני חת. אמונה חדשה חדרה לעולמם: האמונה בתחיית המתים!

השבת כאשר נלך כולנו הכנסת ונשמע את קריאת התורה בה בעל הקורא יקרא את פרשת חיי שרה, נפנים את המסר כי העולם הזה הוא בסך הכול פרוזדור לעולם הבא, ולשם כך עלינו להכין את עצמנו לכך ובכל רגע נתון. אמת, יש לפעמים נפילות... סוף סוף אנו בני אדם! אבל כאשר המטרה נמצאת לנגד עיננו כל הזמן הסיכוי שנחטיא אותה פוחת בהרבה. שבת שלום.


דירוג המאמר:

תגיות של המאמר:

 הרב יוסף ויצמן

הרב יוסף ויצמן שליט"א
ראש כולל והמרכז ללימודי יהדות "תורה ודעת"
מחבר הספרים רבי המכר:
"ברית יצחק" - בנושא ברית המילה לפי הצד ההלכתי והרפואי.
"מערכי תורה" בסוגיות שונות בתלמוד.

מרצה בכיר בארגונים שונים ובמקומות ואירועים פרטיים בכל הארץ לפי תיאום מראש. השיחות מרתקות ומאתגרות את הקהל למחשבה ועניין. ההרצאות מתובלות בסיפורים אמיתיים הנמסרים בצורה מעניינת אותנטית ובלתי נשכחת.ועוסקים במגוון נושאים כמו יהדות, פסיכולוגיה , רפואה ומשפטים , זוגיות וחיים יותר טובים
המסר מועבר בצורה בהירה ומובנת למגוון אנשים וגילאים מכל שכבות האוכלוסייה.
משפט המפתח של ההרצאות הוא : גם הנשמה צריכה אוכל והמח מזון..
לפרטים יעוץ והזמנות טלפון: 052-8144488



 


מאמרים נוספים מאת הרב יוסף ויצמן
 
מוות הוא לא סוף, הוא רק ההתחלה....
מוות הוא לא סוף, הוא רק ההתחלה מדוע אנו קוברים מתים ועורכים לוויה? הרי המת לא מרגיש היכן מניחים אותו. עיונים בפרשת חיי שרה

מאמא רחל ליום פטירתה של רחל אימנו
18/10/10 | אקטואליה
רחל היא בדרך כלל הכתובת הראשונה אליה באים לשפוך את הלב, עוד לפני אבותינו הקדושים הקבורים במערת המכפלה ובמקומות נוספים? מה יש בה, באמא רחל, שכולם נמשכים אליה?! למה היא ממגנטת את כולנו אליה? ... יש משהו באישיותה של רחל אמנו, במסכת החיים שלה, שאומר לנו – לי אתם יכולים לספר על צער, על קשיים, על צרות, כי אני יודעת בדיוק למה אתם מתכוונים...

מה מנחה אותנו בחיים גורל או מזל?
כל אדם נולד תחת השפעה אסטרולוגית, זרימת אנרגיות מסוימת שמשפיעה על פרטים רבים במהלך חייו, על אישיותו, על הפוטנציאל החבוי בו. לשילוב המנצח הזה אנחנו קוראים "מזל" – מערך כוכבים מסוים. אבל, "מזל" הוא גם "גורל" – כמו שאנחנו מאחלים במלים "מזל טוב".

אתגרים ונסיונות בחיים ומשמעותם
ניסיונות מצויים בדרכו של כל אדם. הניסיונות המצויים על כל צעד ושעל, הם חלק בלתי נפרד מהמתכונת שהועיד הבורא לאדם בחייו. האדם הורד לעולם הזה כדי לעבוד את בוראו, לקיים מצוות ולעמוד בהצלחה בניסיונות

עונת המלפפונים בפתח? הרב יוסף ויצמן
עונת המלפפונים בפתח? סימפטום אחרי החגים עוד שנה ועוד שנה. עוד מחזור ועוד מחזור - למה? כדי להתחיל שוב מההתחלה? כדי לחזור על אותו סיפור מוכר?

הושענה רבה
29/09/10 | יהדות
הושענה רבה, המקורות, המנהגים, ההסברים והטעמים

שמחת תורה? מאיפה זה נפל עלינו?
שמחת תורה הוא החג ה"מוזר" ביותר שאנו חוגגים. האם שמעתם או אולי ראיתם אי פעם ריקודים דומים לאלה עם, להבדיל, "הקוראן" או "הברית החדשה" ביד? האם מי מאיתנו שמע או ראה המון מוסלמי משולהב החובק את הקוראן, בעת מצעדיו הדתיים באחת מבירות "הקודש"? חג שמחת תורה בכלל איננה מצווה. חג זה הומצא על יד ההמונים היהודים עצמם על מה כל "המהומה"? מה פשר כל השמחה? האומנם זה רק סיבה למסיבה?

הקרב של נפוליאון על האגו האישי - הרב יוסף ויצמן
מספרים על נפוליאון שישן עם חייליו במחנה, חורף אירופאי, קור כלבים בחוץ, כשלפתע מתעורר מיודענו וחש צמא, פיו יבש. על מנת להרוות צימאונו היה צריך לקום מהמיטה החמה, להתלבש ולצאת החוצה אל הקור, כדי להגיע אל הבאר שבקצה המחנה. הוא בא להתרומם מהמיטה כשלפתע חשב לעצמו: "רגע, אתה נפוליאון, אתה לא סתם חייל פשוט, האם ייתכן שיצר הצמא יכתיב לך איך להתנהג? האם יתכן שהצמא יגרום לך לקום, להתלבש ולצאת בקור עז החוצה רק כדי לשתות? לא יקום ולא יהיה, אתה נשאר כאן!". כשהוא התהפך אל הצד השני הבזיקה מחשבה אחרת במוחו

למה אנחנו עדיין מתאבלים? למה היהדות שמה דגש כל כך גדול על ירושלים? (הרב יוסף ויצמן )
• מהו מקור ייחודיותה של ירושלים?
• מדוע ירושלים היא העיר היחידה שנזכרת בתפילותינו?
• מהו מקור קדושתה, המסתורין שבראשיתה?
• מדוע יכול מקדש האלוקים לעמוד דווקא בנקודה זו ולא בשום מקום אחר?
• מדוע ירושלים מהווה מושא לרגשות עמוקים כל כך, של אומות כה רבות מסביב לכדור הארץ?
• מדוע יש חשיבות רבה כל כך לבית המקדש?
• איך יכול יהודי להרגיש, שעולם בלי בית המקדש בירושלים, הוא עולם מנותק ועזוב?
• מי שיבקר היום בירושלים, יוקסם מיופייה, משטחה הנרחב, מאוכלוסייתה הצומחת במהירות, מאלפי לומדי התורה שבה ומהישיבות הרבות שבתוכה. ירושלים שוקקת חיים יהודיים ואנו מוצאים בה יות


קמצא ובר קמצא סיפור היסטוורי או אקטואליה חיה בועטת ונושמת? (הרב יוסף ויצמן )
מה אפשר ללמוד לימינו מהסיפור התלמודי המפורסם על קמצא ובר-קמצא?
האמנם הסיפור הידוע הינו עובא פרח ואינו אקטואלי לימנו אני?

     
 
שיווק באינטרנט על ידי WSI