אשליות. האם אתה משלה את עצמך ? האם אתה חי באשליה או נהנה מהמציאות האמיתית ? לכל אדם בחיים יש אשליות שונות בכל תחום מתחומי החיים. האדם בד"כ אינו חי את המציאות האמיתית שקורת כרגע אלא את האשליה. לפעמים גם האדם משלה את עצמו בכך שהוא חושב שהאשליה טובה יותר מאשר המציאות, אך גם זו בעצמה אשליה, שבה נדמה לאדם שהחלום טוב מהמציאות.
הדבר נובע מכך שהאדם אינו יודע מהי המציאות האמיתית, אלא חי באשליה כלשהי. וכאשר האשליה של האדם רעה, אז האדם מעדיף לעבור מאשליה אחת לאשליה אחרת. במקום להתעורר ולהבין מהי המציאות האמיתית, הוא ממשיך לחיות באשליה ולעבור מאשליה אחת לאשליה אחרת. עד מתי ? עד הרגע שבו האדם מת, ואז הוא מגלה שאת כל חייו הוא העביר באשליה במקום במציאות האמיתית הטובה באמת.
אחת האשליות הנפוצות ביותר היא אשליית ה"לחיות בזמן עבר", דהיינו שהאדם חושב שהעבר היה טוב יותר. ועל זה אמר שלמה המלך (כאן) "אַל תֹּאמַר, מֶה הָיָה שֶׁהַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים, הָיוּ טוֹבִים מֵאֵלֶּה: כִּי לֹא מֵחָכְמָה, שָׁאַלְתָּ עַל זֶה". דהיינו אל תאמר לעצמך ותחשוב שהימים שהיו בעבר הם טובים מהימים האלו, כי המחשבה הזאת אינה נובעת מחכמה. והאשליה הזאת של לחיות בזמן עבר, היא באה לידי ביטוי גם על הצד ההפוך, דהיינו אשליית ה"לחיות בזמן עתיד", דהיינו שהאדם משלה את עצמו שהמחר יהיה טוב יותר מאשר ההווה.
ונשאלת השאלה, כיצד ניתן לומר שהעבר לא היה טוב יותר או שהעתיד יהיה טוב יותר, הרי האדם מרגיש כרגע רע, והוא זוכר שבעבר היה לו טוב יותר או שהוא יודע שמחר יהיה לו טוב יותר ? אז כיצד ניתן לומר שזאת אשליה ?
אז לשם כך ננסה לרגע אחד להבין מהי אשליה ומהי מציאות. כאשר מראים לאדם לדוגמא אשליה אופטית, כיצד בעצם נוצרת האשליה וכיצד בעצם האדם יודע שזאת אשליה ? כאשר קוסם עושה איזה קסם באחיזת עיניים, מה בעצם יוצר את האשליה ומה בעצם מאפשר לאדם לדעת שזאת אשליה ?
והתשובה היא כי לכל אדם יש 2 כוחות. הכוח הראשון הוא כוח השכל והשני הוא כוח הדמיון. כל האשליות שקורות לאדם קורות באמצעות כוח הדמיון. כאשר מראים לאדם אשליה אופטית, הדמיון שלו אומר לו שהאשליה אכן קורת, אך השכל של האדם אומר לו שזאת אשליה. כאשר הקוסם חותך לחלקים את האדם ועדיין האדם נשאר חי, הדמיון של האדם מתלהב מהאשליה הזאת, אך השכל של האדם מבין שזאת אשליה. אפילו כאשר האדם חולם חלום "מציאותי", החלום כולו מתרחש רק בדמיון, כי באמת במציאות האמיתית האירועים אינם קורים כמובן.
נמצא אם כן, כי עולם האשליות נובע מהתגברות של כוח הדמיון על השכל... והדרך של האדם לצאת מהדמיון ומהאשליה, היא על ידי שימוש בשכל שיש בו. הדמיון משלה את האדם, אך השכל מציל אותו.
מי שיתבונן בשכלו בעניין יראה בדרך פלא (לא אשליה אלא המציאות באמת) כי באמת כל הייסורים שיש לאדם בחיים, כל הצרות שיש לאדם בחיים, כל הביזיונות שמבזים את האדם, כל הבעיות שיש לאדם בחיים, כל הדברים האלו הם סוג של אשליה. ולמה ? כי באמת כל זמן שהאדם בריא בגופו, כל זמן שהאדם נושם, חי, על מה ולמה הוא צריך לצער את עצמו ממה שקורה מחוץ לגופו ?!
נכון, הכל חשוב, חשוב מאוד שהכל יהיה טוב גם מחוץ לגוף. אבל תחשוב לרגע אחד בהגיון, האם זה הגיוני ושכלי להצטער בצער נפשי בגלל משהו שקורה מחוצה לך ? אם במקרה ענית שכן, אז רצוי מאוד שתתעורר מהשינה העמוקה שבה אתה נמצא, כי שום דבר בעולם, כולל שום דבר בעולם אינו מצדיק להיות בעצב וצער. לכל דבר בחיים יש תכלית ומטרה, אתה אוכל בשביל מטרה כלשהי, אתה מביא ילדים בשביל מטרה כלשהי, אתה עובד בשביל מטרה כלשהי.
ומהי המטרה שלשמה אתה עושה את הכל ? תשובה: כדי להיות מאושר נפשית מבפנים. נסה לחשוב האם יש מטרה אחרת, ותגלה שלא. ומאחר וזוהי המטרה של כל הפעולות שלך (וגם של כל בני האדם), א"כ שום דבר בעולם אינו חשוב יותר מאשר המטרה הזאת. וממילא שום דבר בעולם כולל שום דבר, אינו מצדיק חוסר מצב רוח וחוסר שמחה.
אפילו ייסורים וכאבים פיזיים בגוף, אינם מצדיקים צער נפשי. כאב פיזי אינו גורר בהכרח צער נפשי. יש כאב ויש צער. כאב פיזי לא חייב לגרור כאב נפשי. אדם חכם שיודע לשלוט במחשבתו, אדם כזה מתמודד טוב יותר גם עם ייסורים שקורים לו פיזית בגוף. ולמה ? כי הוא משתמש בשכל שלו. גם כאשר כואבת לך הרגל, עדיין תשאל את עצמך, האם זה הגיוני להיות בגלל זה גם בלי מצב רוח ? לא מספיק שכואבת הרגל, האם עכשיו צריך שגם יכאב הלב ? ומאחר שהחכם משתמש בשכלו, ממילא הוא מבין ששכלית לא הגיוני להיות בעצבות בגלל כאב פיזי.
הכאב הפיזי הוא מצב נתון. הכאב הנפשי הוא מצב שנתון לבחירתך. וממילא מה טוב יותר, לסבול פיזי + נפשית, או רק פיזית ?! אדרבה, ככל שהאדם מצליח לרכז את המחשבה שלו במשהו אחר, כך הוא גם פחות מרגיש את הכאבים הפיזיים. וכפי שכמובן רואים בחוש, שכאשר האדם מאוד מרוכז במשהו, הוא לא מרגיש הרבה פעמים גם לא דברים פיזיים. כי למחשבה כמובן כוח גדול מאוד. וכאשר האדם משתמש בכוח המחשבה, ממילא החיים שלו נהיים טובים יותר.
ומכל הדברים האלו ניתן בעצם להבין, כי מבחינת המציאות האמיתית באמת, אין לו לאדם שום סיבה להיות בצער, כי באמת מי שיודע להשתמש בשכלו, החיים שלו שמחים ומאושרים בכל מצב נתון. כי באמת האושר תלוי אך ורק בעד כמה אתה מקשיב לחבר הטוב ביותר שלך, שהוא כמובן השכל שלך. ככל שאתה משתמש בו יותר, כך אתה מתחיל לחיות יותר את המציאות האמיתית.
אלא מה ? שהאדם שקוע בתוך שינה עמוקה, בתוך חלומות עמוקים. בחלומות שלו יש לו נכסים, יש לו כבוד, יש לו כל מיני דברים שונים ומשונים. ז"א האדם תלוי רגשית בכל מיני דברים, האדם תולה את השמחה שלו בכל מיני דברים שכמובן הם רק אשליות. במקום שהאדם יאהב את עצמו מבפנים ובמקום שהאדם ייהנה מהמציאות כפי שהיא, במקום זה האדם תולה את האושר ושמחת החיים שלו בכל מיני דברים.
האדם שמח בגלל כל מיני אשליות, אשליות של כבוד, אשליות של כסף, אשליות שונות ומשונות. אך כל אלו הן אשליות ביחס לאהבה אמיתית שבאה מבפנים. אהבה עצמית אמיתית שבאה מבפנים היא ורק היא אינה אשליה. כל השאר הוא אשליה כמובן. הדבר המוחשי היחיד, הוא עד כמה אתה אוהב עת עצמך *מבפנים*. כל שאר הדברים שקורים *בחוץ*, הם כמובן רק אשליה בלבד ולא המציאות האמיתית.
ואז כאשר לוקחים לאדם בחלום שלו איזה משהו, אז הוא מתחיל להרגיש צער. הוא פתאום חושב שפעם היה טוב יותר, שמחר יהיה טוב יותר. אך זו כמובן אשליה שנובעת מכח הדמיון. כי מי שמשתמש בשכל שלו מבין שהאושר תלוי רק בדבר אחד בלבד, בעד כמה אתה מרוצה מהמצב שלך. ומאחר שזה תלוי רק בך, בלי שום קשר לשום דבר, אז למה שלא תתחיל להשתמש בשכל שלך ותהיה שמח יותר כבר עכשיו.
ומתי האדם מתעורר מהאשליה שבה הוא חשב שהאושר שלו תלוי בכל מידי דברים ? כאשר הוא הולך למות. כי כאשר האדם הולך למות, אז הוא מתבונן אחורה על כל החיים שלו ואז הוא מבין שהוא עשה שטות רצינית בכך שהוא לא נהנה מהמציאות כפי שהיא. כי כרגע נדמה לו לאדם כל מיני דמיונות, נדמה לו לאדם כאילו אתמול היה טוב יותר או מחר יהיה טוב יותר, אבל באמת כאשר האדם מתבונן על כל החיים אחורה, אז הוא פתאום קולט שהוא סתם בזבז את זמנו. כי יש לו לאדם בחירה חופשית בכל רגע מחדש כיצד לחוות את המציאות.
ונזכיר מעט גם אשליות נוספות:
ועוד ועוד ועוד.
לסיכום: יש לו לאדם אשליה שבה הוא חושב שהאושר שלו תלוי בכל מיני דברים. האשליה הזאת גורמת לו לאדם להיות תלוי רגשית בכל מיני דברים. האשליה הזאת אחראית בין השאר למספר דברים. היא אחראית לכך שרע לאדם כאשר לוקחים לו משהו, והיא אחראית גם על כך שנדמה לו לאדם כאילו אתמול היה טוב יותר או מחר יהיה טוב יותר. אך זו כמובן אשליה.
לעומת זאת, יש את השכל של האדם שהוא הדבר המתוק ביותר בחיים. הדמיון הוא מר והשכל הוא מתוק. כאשר האדם משתמש בשכלו, דהיינו מבין טוב מאוד שאין לו שום סיבה שכלית להיות בעצבות, ממילא החיים שלו נהיים מתוקים יותר וטובים יותר. ואז הוא חי את המציאות האמיתית באמת ולא את האשליה. בהצלחה.
"כִּי צָרִיךְ כָּל אָדָם לְהוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מֵהַמְדַמֶּה [כוח הדמיון], וְלַעֲלוֹת אֶל הַשֵּׂכֶל... וְכָל זְמַן שֶׁלּא הוֹצִיא שִׂכְלוֹ אֶל הַפּעַל שֶׁלּא הִשְׁתַּמֵּשׁ בְּשִׂכְלוֹ עֲדַיִן, אָז אֶצְלוֹ הַשֵּׂכֶל בְּכחַ... וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁחוֹקֵר בְּשִׂכְלוֹ וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ, אֲזַי הַשֵּׂכֶל בְּפעַל. [והמצב שבו אדם משתמש בשכלו] זֶה בְּחִינַת 'נפֶת צוּפִים'.. שֶׁהוֹצִיא מְתִיקוּת שִׂכְלוֹ מִכּחַ אֶל הַפּעַל [כי השכל הוא מתוק, והדמיון הוא מר]"
כל הייסורים שיש לאדם אינם אלא מחמת חסרון הדעת !
"דַּע שֶׁכָּל מִינֵי צַעַר וְכָל הַיִּסּוּרִים אֵינָם רַק מֵחֶסְרוֹן הַדַּעַת, כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת... אֵין לוֹ שׁוּם יִסּוּרִין, וְאֵינוֹ מַרְגִּישׁ שׁוּם צַעַר... וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ יִסּוּרִין שֶׁבְּהֶכְרֵחַ מַרְגִּישִׁים אוֹתָם, כְּגוֹן הַיִּסּוּרִים שֶׁבָּאִים מֵחֲמַת הַהַרְכָּבָה [ייסורים פיזיים בגוף], כְּמוֹ יִסּוּרִים שֶׁיֵּשׁ מִיצִיאַת הַנְּשָׁמָה מִן הַגּוּף, וְהֵם יִסּוּרֵי הַחוֹלֶה שֶׁבָּאִים מֵחֲמַת שֶׁמַּתְחֶלֶת הַנְּשָׁמָה לְהִתְפַּשֵּׁט מִן הַגּוּף, וּמֵחֲמַת שֶׁנִּקְשְׁרָה הַנְּשָׁמָה בְּהַגּוּף בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ וְחָזָק, עַל כֵּן בְּהֶכְרֵחַ מַרְגִּישׁ הַיִּסּוּרִים בְּעֵת הַפֵּרוּד, אַף עַל פִּי כֵן הַיִּסּוּרִים קַלִּים מְאד וְנוֹחִים לְהִתְקַבֵּל... וּמִכָּל שֶׁכֵּן שְׁאָר מִינֵי צַעַר וְיִסּוּרִין שֶׁאֵין מַרְגִּישִׁין כְּלָל כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת כַּנַּ"ל, וְעִקַּר הַצַּעַר מֵהַיִּסּוּרִין, הוּא מֵחֲמַת שֶׁנּוֹטְלִין מִמֶּנּוּ הַדַּעַת כְּדֵי שֶׁיַּרְגִּישׁ הַיִּסּוּרִין"
עצבות וחוסר מצב רוח באים מכוח הדמיון
"הִתְגַּבְּרוּת הַמְדַמֶּה [הדמיון] הוּא עַל יְדֵי עַצְבוּת. כִּי הַמְדַמֶּה הוּא בְּחִינַת עַצְבוּת רוּחַ, רוּחַ נְכֵאָה, רוּחַ רָעָה, שֶׁהוּא מְבַלְבֵּל אֶת הָרוּחַ טוֹבָה"
במציאות האמיתית, אין שום רע רק הכל טוב
"לֶעָתִיד שֶׁיִּתְגַּלֶּה הַדַּעַת, יֵדְעוּ שֶׁאֵין שׁוּם רַע בָּעוֹלָם כְּלָל, רַק כֻּלּוֹ טוֹב וְכֻלּוֹ אֶחָד"
"וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם רַע בָּעוֹלָם, רַק כֻּלּוֹ טוֹב. אַךְ עִקַּר הַצַּעַר שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם מֵהַיִּסּוּרִין שֶׁעוֹבְרִים עָלָיו, חַס וְשָׁלוֹם הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁלּוֹקְחִין מֵהָאָדָם הַדַּעַת [השכל], עַד שֶׁאֵין יָכוֹל לְהִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית, שֶׁהוּא כֻּלּוֹ טוֹב, וְאָז מַרְגִּישׁ צַעַר וּכְאֵב הַיִּסּוּרִין כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת, וּמִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית, אֵינוֹ מַרְגִּישׁ כְּלָל הַצַּעַר שֶׁל הַיִּסּוּרִין"
שים לב שאינך מרמה את עצמך !
"כָּל אֶחָד מְשַׁטֶּה אֶת אֶחָד [כל אחד בעולם מטעה מישהו אחד] וְהָאֶחָד הוּא עַצְמוֹ. הַיְנוּ שֶׁהוּא [האדם] טוֹעֶה וּמְשַׁטֶּה אֶת עַצְמוֹ... כִּי כָּל אָדָם מַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ..."
כל הרע מגיע מדמיון בלבד. ולכן הפתרון הוא השכל !
"אָמַר אָז: צְרִיכִין לִקְרא לוֹ [ליצר הרע] וּלְכַנּוֹת לוֹ שֵׁם אַחֵר. הַיְנוּ לְהַיֵּצֶר הָרָע צְרִיכִין לִקְרוֹת אוֹתוֹ בְּשֵׁם אַחֵר, דְּהַיְנוּ שֶׁלּא לִקְרוֹתוֹ עוֹד בְּשֵׁם יֵצֶר הָרָע רַק בְּשֵׁם כּחַ הַמְדַמֶּה [כוח הדמיון]"
"אֲסַפֵּר לָכֶם אֵיךְ הָיוּ שְׂמֵחִים... שֶׁתִּחְיוּ חַיִּים טוֹבִים כָּמוֹנִי... וְאַתֶּם סוֹבְרִים שֶׁאֲנִי חֵרֵשׁ ? אֵין אֲנִי חֵרֵשׁ כְּלָל ! רַק שֶׁכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ אֵינוֹ עוֹלֶה אֶצְלִי לִכְלוּם, שֶׁאֶשְׁמַע הַחִסָּרוֹן שֶׁלָּהֶם. כִּי כָּל הַקּוֹלוֹת כֻּלָּם [כל הקולות שיש בעולם, ] הֵם [כולם נובעים] מִן חֶסְרוֹנוֹת, כִּי כָּל אֶחָד וְאֶחָד צוֹעֵק עַל חֶסְרוֹנוֹ [כולם כל הזמן מדברים על מה שאין להם, חסר להם, הם צריכים וכולי]. וַאֲפִלּוּ כָּל הַשְּׂמָחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם [אפילו אלו שמספרים על משהו טוב שקרה להם], כֻּלָּם הֵם רַק מֵחֲמַת הַחִסָּרוֹן, שֶׁשָּׂמֵחַ עַל הַחִסָּרוֹן שֶׁחָסֵר לוֹ וְנִתְמַלֵּא [ז"א השמחה שלהם היא תלויה במשהו ספציפי ולא מתוך הרמוניה עם המציאות].וְאֶצְלִי, כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ אֵינוֹ עוֹלֶה לִכְלוּם, שֶׁיִּכָּנְסוּ בְּאָזְנַי הַחִסָּרוֹן שֶׁלָּהֶם, כִּי אֲנִי חַי חַיִּים טוֹבִים שֶׁאֵין בָּהֶם שׁוּם חִסָּרוֹן. וְיֵשׁ לִי הַסְכָּמָה עַל זֶה שֶׁאֲנִי חַי חַיִּים טוֹבִים, מִן הַמְּדִינָה שֶׁל עֲשִׁירוּת [המדינה של האנשים העשירים]. וְחַיִּים טוֹבִים שֶׁלּוֹ הוּא, שֶׁהָיָה אוֹכֵל לֶחֶם וְשׁוֹתֶה מָיִם [ראה שם את המשך הסיפור על המדינה של העשירים]"
קרא עוד על נקמה , דמיון , עצבות , אושר , שינה חלומות , רגשות תחושות , שכל ודעת , עבר , רצון , כבוד , שופינג , טוב , פחדים פוביות , דשא של השכן , לחיות את חייך , יעוץ , הווה , אשליה אופטית , מה חושבים עליך , אימון אישי קאוצ'ינג , לברוח מעצמך , חול טובעני , מציאות , אהבה , חסרונות , בחירה חופשית , מצב רוח , וורקוהוליק , שינה בהקיץ , כסף , כח המחשבה , עתיד , גוף האדם , אגו גאווה , הרגלים , פרסומות , חובות אוברדרפט , הרמוניה , חכם , אשליות , נצחנות , שליטה , אהבה עצמית , צרות , מוות , רע , ריכוז ועוד ...
מאת להצליח בכח המחשבה www.EIP.co.il
מאת אליעד כהן - מאמן אימון אישי + יעוץ אישי - לכל תחומי החיים ועוד
מחבר הספרים! אהבה בחיים / חיים בלי פחד / חיים טובים / להיות אלוהים / להצליח בכח המחשבה ועוד
הכנס עכשיו לאתר EIP.co.il ותהנה מאלפי מאמרים + הרצאות וידאו על כל נושאי החיים בכלל, ועל האושר שלך בפרט ...
מאמן אימון אישי חרדה פחד דיכאון קבלת החלטות זוגיות ויחסים ביטחון והערכה עצמית אהבה אושר להתמודד עם בעיות הצלחה מוטיבציה כסף והצלחה לחנך חינוך ילדים לשכנע מכירות שכנוע משמעות החיים בחירה חופשית חשיבה חיובית לחשוב חיובי ידע רוחניות מודעות הארה אלוהים להיות אלוהים בריאת העולם ברסלב רבי נחמן מברסלב פורום ברסלב אימון טיפול ייעוץ אישי
תכנסו ותהנו ...