חלום ומציאות. אדם ישן. תוך כדי שהאדם ישן הוא חולם חלומות שונים ומשונים. תוך כדי שהאדם ישן הוא חי ב 2 מציאויות במקביל. מציאות אחת היא המציאות שלנו, שבה הוא מי שהוא באמת ובה הוא נמצא כרגע ישן במיטה שלו בחדר שינה, או רדום על הספה בסלון וכולי. ומצד שני הוא נמצא כרגע גם במציאות אחרת, שבה הוא כפי שהוא בדמיון שיש לו בחלום, הוא עושה עסקים, פוגש אנשים, חווה אירועים שונים ומשונים, כל אחד כפי מה שנדמה לו בחלומו.

ואז מגיע הבוקר שבו האדם מתעורר מהשינה, ואז הוא מגלה שכל אותם אירועים שקרו לו בחלום, כל אותן הצלחות וכל אותן בעיות שקרו לו בחלום, כולם לא היו אלא חלום בלבד. ועכשיו הוא נמצא במציאות האמיתית, שבה שכלו חזר אליו ושבה הוא מבין שהמציאות הקודמת שהיתה לו במשך השינה, לא היתה יותר מאשר חלום בלבד. חלום עמוק, מדהים ברמת התחושה המציאותית שלו, אבל לא יותר מאשר חלום בלבד.

אם נתבונן בעניין נראה כי לכאורה אין שום קשר בין 2 המציאויות האלו. ז"א אתה יכול להרוויח או להפסיד המון כסף בחלום, אתה יכול להתחתן ולהתגרש בחלום, אבל אין לכך שום השלכה מעשית על המציאות. זו מציאות אחרת שאין שום קשר ביניהן. לא משנה מה תעשה בחלום, זהו רק חלום ואין לו שום השפעה על המציאות האמיתית שבחוץ.

יחד עם זאת, מי שיתבונן בעניין, יגלה כי ישנם דברים שהאדם יכול לעשות תוך כדי חלום, שבכוחם להשפיע על המציאות שמחוץ לחלום. מי שיתבונן יראה, כי ישנם דברים ספציפיים שקורים לאדם בחלום, שמשפיעים על המציאות שלו, אחרי שהוא קם מהחלום. אז מה הן הפעולות האלו ? מה הם הדברים שהאדם יכול לעשות תוך כדי חלום כדי להשפיע על מה שקורה מחוץ לחלום ?

ישנם מצבים רבים, שבהם האדם קולט שהוא באמצע חלום ולא במציאות האמיתית. מתי זה קורה ? מתי האדם מגיע למצב שבו גם תוך כדי חלום הוא מודע לכך שהוא חולם ? תשובה: כאשר האדם ישן שינה לא עמוקה. כאשר האדם הולך לישון לא כאשר הוא באפיסת כוחות, אלא מתוך רוגע, במצב כזה השינה לא עמוקה. ואז מתרחשים מצבים שבהם האדם תוך כדי חלום יודע שהוא בחלום. אז כאשר האדם נמצא במצב כזה, מה בדיוק הוא יכול לעשות תוך כדי החלום כדי להשפיע על המציאות ? ואילו דברים שהוא עושה בחלום, באמת משפיעים על המציאות שבחוץ ?

אז אם נתבונן בעניין נראה, כי כל אירוע שקורה לאדם במציאות של החיים שלנו וגם במציאות שיש לו לאדם בחלום, כל אירוע כזה מתרחש ב 2 רבדים. ברובד החיצוני וברובד הפנימי. כאשר קורה לאדם דבר כלשהו, האירוע עצמו קורה מחוץ לאדם, אך במקביל מתרחש גם שינוי פנימי בנפשו של האדם. כל כולל כל אירוע חיצוני שקורה לאדם, כל אירוע משפיע על הפנימיות של האדם, ירצה או לא.

כל דבר שקורה לאדם מחוצה לו, דהיינו כל הדברים שקורים לאדם בעולמו, כל הדברים האלו משפיעים גם על העולם הפנימי של האדם. האירועים שקורים לאדם מחוצה לו משפיעים על ה"אני" שלו, דהיינו הנפש / התודעה של האדם, דהיינו על האדם "עצמו".

האדם "עצמו" הוא כמובן לא החיצוני אלא הפנימי. כאשר האדם אומר "אני" רוצה / חושב / מרגיש / מתכנן וכולי, כל אותם הדברים האלו קורים ל"אני" הפנימי של האדם, דהיינו הנשמה של האדם. האדם כמובן הוא לא הכסף / רכוש שיש לו. האדם עצמו הוא גם לא האישה / ילדים שיש לו. האדם הוא גם לא הבגדים שלו. והאדם הוא גם לא הגוף שלו. כאשר אדם אומר הגוף "שלי", מיהו אותו "שלי" שאומר שהגוף שלו ? מיהי אותה ישות שהחליטה שהגוף שלה הוא רק החלקים האלו של הגוף ולא גם השולחן שליד ?! התשובה כמובן שזו הנשמה הפנימית (ראה כאן).

בשורה התחתונה, כל אירוע שקורה לאדם, כל אירוע מתרחש בשני רבדים. ברובד אחד האירוע מתרחש מחוץ לאדם, דהיינו האדם חווה שיש משהו שקורה מחוצה לו. אך ברובד השני האירוע הזה משפיע על ה"אני" של האדם. האירוע הזה משפיע על מצב הרוח / רגשות / תחושות שיש לאדם בתוכו. גם אחרי שאירוע מסתיים, גם אז נשארת אצל האדם התחושה הטובה יותר והטובה פחות מהאירוע שקרה מחוצה לו.

ומי שיתבונן יראה, כי הדבר שנשאר אצל האדם אחרי החלום מתוך מה שקרה בחלום, אלו התחושות שקרו ל"אני" הפנימי שלו. כאשר אדם קם מחלום מפחיד, אז גם כאשר האדם חוזר למציאות שלנו ומבין שזה היה חלום, עדיין נשארת אצל האדם התחושה שה"אני" שלו חווה תוך כדי החלום, דהיינו תחושת החרדה. גם כאשר האדם חלם חלום טוב שהסב לו אושר, גם התחושה הזאת נשארת עם האדם (נחלשת אבל נשארת).

וכפי שידוע מהמון ממציאים, שחלק גדול מההמצאות שלהם באו להם בחלום. וגם אצל כל אדם, לפעמים תוך כדי החלום בא לבן אדם רעיון איך לפתור בעיה מסוימת וכאשר האדם קם הוא יכול ליישם את הרעיון הזה. גם לפעמים תוך כדי חלום באים לאדם כל מיני מחשבות שנשארות איתו לרמה המעשית לאחרי שהוא קם ומתעורר אל המציאות שלנו.

כאשר האדם קם מחלום, התחושות שליוו אותם מהחלום נחלשות במציאות שלנו. גם החרדה וגם השמחה נחלשות כאשר האדם מתעורר, מאחר שאותן תחושות היו בגלל אירועים מסוימים וספציפיים. יחד עם זאת, כל דבר שהוא אינו תלוי באירוע ספציפי, כגון שהאדם תוך כדי שינה בא לו רעיון כלשהו, או כגון שהאדם תוך כדי שינה התמודד עם כעס שקרה לו תוך כדי שינה וכיו"ב, כל הדברים האלו הם פנימיים ואינם תלויים בחיצוני. ולכן הם נשארים כפי שהם במציאות שלנו גם אחרי שהאדם מתעורר.

התחושות / רגשות שתלויים באירועים נחלשים ומתאדים, אך המחשבות / רעיונות / שכל / תובנות שקורות בחלום, שהנכונות שלהן אינה קשורה לאירועים שבחלום, הדברים האלו נשארים ב 100%, מאחר שאינם תלויים בשום אירוע חיצוני.

והעניין הוא, כי אכן כל הדברים שקורים לאדם בחלום, אכן כל הדברים האלו אינם מתרחשים במציאות האמיתית שבחוץ, אך זה נכון רק לרובד החיצוני, דהיינו האירועים החיצוניים שקורים לאדם. האירועים החיצוניים אינם יכולים להשפיע ואינם משפיעים בשום צורה על המציאות האמיתית שבחוץ. יחד עם זאת, כל האירועים הפנימיים שקורים לאדם בחלום, דהיינו כל הדברים שה"אני" של האדם מבין / חושב תוך כדי החלום, כל הדברים האלו נשארים גם אחרי שהאדם קם מהשינה. כי ה"אני" של האדם זה אותו "אני".

כאשר האדם קם מהשינה אל המציאות שלנו, הדבר היחיד שהשתנה הוא המציאות החיצונית שמשפיעה על המציאות הפנימית, דהיינו הנפש של האדם. אך יחד עם זאת האדם עצמו הוא אותו אדם. זה שלפני כמה שניות חלום איזה חלום והיה במציאות אחרת, זה אותו אחד בדיוק שנמצא כרגע כאן במציאות הזאת. האני של האדם אינו משתנה, זה אותו אחד. לא משנה מהי המציאות שבה אתה נמצא, אתה דהיינו ה"אני" שלך זה אותו אחד. גם אחרי שהגוף איננו (=גוף האדם מת פיזית), עדיין ה"אני" שאינו חומרי, דהיינו התודעה, היא כמובן נשארת.

ועכשיו ניתן לענות על השאלה, של אילו פעולות ניתן לעשות תוך כדי חלום כדי להשפיע על המציאות ? והתשובה היא, כי כל הפעולות שהאדם עושה החוצה, אכן הפעולות האלו אינן משפיעות על המציאות האמיתית. אם תוך כדי חלום תקנה עוד רכב / בית, אין לכך שום השפעה על מי שאתה באמת במציאות האמיתית.

יחד עם זאת, כל הפעולות שהאדם עושה אותן פנימה, דהיינו כל הפעולות שהאדם עושה שמשפיעות על התודעה שלו, על ה"אני" שלו, דהיינו על מי שהאדם באמת, כל הדברים האלו נשארים עם האדם לנצח. אם לדוגמא מישהו מכעיס את האדם והאדם קולט שהוא תוך כדי חלום. אז ברגע שהאדם מחליט שלא לכעוס (ע"י הגברת השכל על הרגש), בעצם באותו הרגע הוא מחזק את האני האמיתי שלו, שאינו תלוי במציאות שקורת כרגע בחלום. והחיזוק הזה של האני הפנימי, החיזוק הזה נשאר עם האדם לנצח. כי החיזוק הזה הוא חלק ממי שהאדם באמת.

כאשר האדם קולט שהוא באמצע חלום, במקרה כזה כל הפעולות הפנימיות שהוא יעשה, כל הפעולות האלו הן פעולות שיש להן משמעות על המציאות האמיתית שבחוץ. כי כל הדברים שקורים מחוץ לאדם, כל הדברים האלו הם זמניים בלבד. כל הדברים האלו אין להם שום משמעות על מה שקורה במציאות האמיתית. יחד עם זאת, כל המחשבות הפנימיות שיש לאדם תוך כדי חלום, כל המחשבות האלו הן חלק בלתי נפרד מהאדם. כל מה שהאדם לומד / חושב בחלום. כל הדברים האלו נשארים עם האדם גם כאשר הוא מתעורר.

לסיכום: אם וכאשר האדם מגיע למצב שבו גם תוך כדי שינה וחלום הוא מודע לכך שהוא בחלום, גם במקרה כזה יש מה לעשות משהו משמעותי עבור המציאות האמיתית. דהיינו כל פעולה שהאדם עושה עבור ה"אני" הפנימי שלו, כל פעולה כזאת משפיעה על מי ש"אתה" בחוץ בעולם האמיתי. כל פעולה שהאדם עושה בחלום, פעולה פנימית שאינה תלוי באירוע חיצוני, כל פעולה כזו נשארת איתו גם אחרי שהוא יתעורר !

והמסקנה החשובה ביותר היא, שעיקר ההתמקדות של האדם בחיים שלו כאן במציאות על כדור הארץ, עיקר ההשתדלות של האדם צריכה להיות כלפי האני הפנימי שלו. כי זה הדבר היחיד שיישאר עם האדם לנצח, גם אחרי שהוא יתעורר מהשינה של החלום המתוק / מר שיש לאדם כאן במציאות שלנו. בהצלחה.

"הַנְּשָׁמָה, הִיא עֶצֶם הָאָדָם. כִּי עִקַּר עַצְמִיּוּת הָאָדָם, [דהיינו] מַה שֶּׁנִּקְרָא אֵצֶל הָאָדָם "אֲנִי", הוּא הַנְּשָׁמָה"

"מַהוּ אֲנִי ? [האני שלי הוא] רַק מַה שֶּׁהַנְּשָׁמָה שֶׁלִּי"

"כִּי עִקַּר הָאָדָם הוּא הַשֵּׂכֶל, וְעַל כֵּן בְּמָקוֹם שֶׁחוֹשֵׁב הַשֵּׂכֶל, שָׁם כָּל הָאָדָם"

על האנלוגיה שבין שינה וחלומות לבין המציאות !

"הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, כַּמּוּבָא. וְזֶה הָעִנְיָן הוּא בֶּאֱמֶת דָּבָר נִפְלָא וְנֶעְלָם מְאד, וְאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זאת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי. אַךְ דַּע, שֶׁעִקָּר הַזְּמַן הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁאֵין מְבִינִים, דְּהַיְנוּ מֵחֲמַת שֶׁשִּׂכְלֵנוּ קָטָן, כִּי כָל מַה שֶּׁהַשֵּׂכֶל גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, הַזְּמַן נִקְטָן וְנִתְבַּטֵּל בְּיוֹתֵר. כִּי בַּחֲלוֹם, שֶׁאָז הַשֵּׂכֶל נִסְתַּלֵּק, וְאֵין לוֹ רַק כּחַ הַמְדַמֶּה [כוח הדמיון], אֲזַי בְּרֶבַע שָׁעָה יְכוֹלִים לַעֲבר כָּל הַשִּׁבְעִים שָׁנָה, כַּאֲשֶׁר נִדְמֶה בַּחֲלוֹם, שֶׁעוֹבֵר וְהוֹלֵךְ כַּמָּה וְכַמָּה זְמַנִּים בְּשָׁעָה מֻעֶטֶת מְאד, וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁנִּתְעוֹרְרִים מֵהַשֵּׁנָה, אֲזַי רוֹאִים, שֶׁכָּל אֵלּוּ הַזְּמַנִּים וְהַשִּׁבְעִים שָׁנָה שֶׁעָבְרוּ בַּחֲלוֹם, הוּא זְמַן מֻעָט מְאד בֶּאֱמֶת, וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁאַחַר כָּךְ בְּהָקִיץ אָז חוֹזֵר הַשֵּׂכֶל אֵלָיו, וְאֵצֶל הַשֵּׂכֶל, כָּל אֵלּוּ הַשִּׁבְעִים שָׁנָה שֶׁעָבְרוּ בַּחֲלוֹם הֵם רַק רֶבַע שָׁעָה אֶצְלוֹ,...
וּבֶאֱמֶת בְּהַשֵּׂכֶל הַגָּבוֹהַּ לְמַעְלָה מִשִּׂכְלֵנוּ, גַּם מַה שֶּׁנֶּחֱשָׁב אֶצְלֵנוּ לְשִׁבְעִים שָׁנָה מַמָּשׁ, הוּא גַם כֵּן רַק רֶבַע שָׁעָה אוֹ פָּחוֹת. כִּי כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין שֶׁיְּכוֹלִין לַעֲבר שִׁבְעִים שָׁנָה בַּחֲלוֹם, וּבֶאֱמֶת אָנוּ יוֹדְעִין אַחַר כָּךְ בַּשֵּׂכֶל שֶׁלָּנוּ שֶׁהוּא רַק רֶבַע שָׁעָה, כְּמוֹ כֵן מַמָּשׁ, מַה שֶּׁנֶּחֱשָׁב לְפִי שִׂכְלֵנוּ שִׁבְעִים שָׁנָה מַמָּשׁ, הוּא בַּשֵּׂכֶל הַגָּבוֹהַּ לְמַעְלָה יוֹתֵר רַק רֶבַע שָׁעָה.
רַק שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִים זאת, כִּי גַּם בַּחֲלוֹם אִם הָיָה אֶחָד בָּא אֶצְלוֹ בִּשְׁעַת הַחֲלוֹם וְהָיָה אוֹמֵר לוֹ, שֶׁכָּל זֶה שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁעוֹבְרִים יָמִים וְשָׁנִים, שֶׁבֶּאֱמֶת אֵינָם כְּלוּם, וְהַכּל הוּא רַק רֶבַע שָׁעָה, בְּוַדַּאי לא הָיָה מַאֲמִין לוֹ כְּלָל, כִּי לְפִי הַדִּמְיוֹן שֶׁבַּחֲלוֹם נִדְמֶה לוֹ שֶׁעוֹבְרִים יָמִים וְשָׁנִים מַמָּשׁ. כְּמוֹ כֵן מַמָּשׁ, אַף עַל פִּי שֶׁאֶצְלֵנוּ לְפִי שִׂכְלֵנוּ נִדְמֶה שֶׁזֶּהוּ זְמַן שֶׁל שִׁבְעִים שָׁנָה, בַּשֵּׂכֶל הַגָּדוֹל יוֹתֵר הוּא רַק רֶבַע שָׁעָה...
וְכֵן לְמַעְלָה מַעְלָה עַד אֲשֶׁר יֵשׁ שֵׂכֶל גָּבוֹהַּ כָּל כָּךְ, שֶׁשָּׁם כָּל הַזְּמַן כֻּלּוֹ אֵינוֹ נֶחֱשָׁב כְּלָל, כִּי מֵחֲמַת גּדֶל הַשֵּׂכֶל מְאד, כָּל הַזְּמַן אַיִן וָאֶפֶס לְגַמְרֵי, כְּמוֹ שֶׁאֶצְלֵנוּ הַשִּׁבְעִים שָׁנָה שֶׁעוֹבְרִים בַּחֲלוֹם הֵם רַק רֶבַע שָׁעָה בֶּאֱמֶת כַּנַּ"ל, כְּמוֹ כֵן יֵשׁ שֵׂכֶל לְמַעְלָה מִשֵּׂכֶל, עַד שֶׁהַזְּמַן נִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי.
וְעַל כֵּן מָשִׁיחַ [היינו מי שהמצב התודעתי שלו הוא הטוב המושלם] שֶׁעָבַר עָלָיו מַה שֶּׁעָבַר... מֵחֲמַת גּדֶל עצֶם שִׂכְלוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, לְפִי גּדֶל מַדְרֵגָתוֹ שֶׁיּאחַז אָז, וּמֵחֲמַת הַפְלָגַת עצֶם מַעֲלַת שִׂכְלוֹ, שֶׁיִּגְדַּל אָז מְאד מְאד, עַל כֵּן יִהְיֶה כָּל הַזְּמַן שֶׁעָבַר עָלָיו מִיּוֹם בְּרִיאַת הָעוֹלָם עַד אוֹתוֹ הַזְּמַן, כֻּלּוֹ אַיִן וָאֶפֶס מַמָּשׁ, וְיִהְיֶה מַמָּשׁ כְּאִלּוּ נוֹלָד הַיּוֹם, כִּי יִתְבַּטֵּל כָּל הַזְּמַן בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁיִּהְיֶה גָּדוֹל מְאד..., כִּי כָל הַזְּמַן שֶׁעָבַר, אַיִן וָאֶפֶס לְגַמְרֵי כַּנַּ"ל
וְכֵן אָנוּ רוֹאִים בְּמָקוֹם [היינו מרחב המקום] גַם כֵּן. שֶׁהַבַּעַל כּחַ [מי שיש לו יותר כוח] יָכוֹל לַעֲבר מָקוֹם גָּדוֹל בְּשָׁעָה מֻעֶטֶת, נִמְצָא שֶׁאֶצְלוֹ כָּל זֶה הַמָּקוֹם הוּא קָטָן. וְאֵצֶל הַחֲלוּשֵׁי כחַ נֶחֱשָׁב זֶה הַמָּקוֹם גָּדוֹל, וּצְרִיכִים לֵילֵךְ שָׁעָה מְרֻבָּה עַד שֶׁעוֹבְרִים אוֹתוֹ הַמָּקוֹם.
וּכְמוֹ כֵן לְמַעְלָה מַעְלָה, כָּל מַה שֶּׁהַכּחַ גָּדוֹל יוֹתֵר, הַמָּקוֹם נִקְטָן אֶצְלוֹ יוֹתֵר, וְכֵן לְמַעְלָה מַעְלָה, עַד שֶׁהַמָּקוֹם נִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, רַק שֶׁבְּשִׂכְלֵנוּ אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין כָּל זֶה, כְּמוֹ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בַּחֲלוֹם אֶת הָאֱמֶת, שֶׁכָּל אוֹתוֹ הַזְּמַן שֶׁנִּדְמֶה בַּחֲלוֹם אֵינוֹ כְּלוּם בֶּאֱמֶת, כְּמוֹ כֵן גַּם אָנוּ אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהָבִין, שֶׁכָּל הַזְּמַן שֶׁלָּנוּ אֵינוֹ כְּלוּם לְמַעְלָה בַּשֵּׂכֶל הַגָּבוֹהַּ כַּנַּ"ל"

קרא עוד על רגשות / תחושות , רוגע , כסף , למידה , פתרון בעיות , גוף האדם , שינה חלומות , כעס , התמקדות , חשיבה המצאתית , מוות , חיים , זמן , פחדים / פוביות , זוגיות , חשיבה מעשית , דמיון , חרדות , שמחה , מציאות , יעוץ , מודעות אישית , גירושין , שכל / דעת , מצב רוח , אימון אישי קואצינג , מימד הזמן ועוד ...

מאת להצליח בכח המחשבה www.EIP.co.il