איך מתגברים על כיתת היורים שבראש שלך?

אחת הבעיות השכיחות בייעוץ ארגוני ואישי , קשורות לתחושות קשות של פונים שהם מרגישים בעצם, מתחזים. אנשים שבמקרה הגיעו להצלחה, שה מזייפים וזה רק עניין של זמן עד שיתגלו. חרדה מתמשכת כזו מעכירה את חיי העבודה ויכולה אף להיות נבואה שתגשים את עצמה. בסוף תהיה בחוץ לא בגל שאתה שקרן או זייפן אלא בגלל שאתה חרדתי.

טל:" כמה פעמים הלכתי לעבודה והשתוממתי לראות כמה קשה אני עובד? וכמה פעמים זה גרם לי להרגיש שאני לא חכם כמו כולם? במשך זמן רב, נהגתי לחשוב שזה רק אני. אבל ככל שאני מדברת עם אנשים "מוצלחים", כך אני מבינה שכולם מרגישים לפעמים נחותים. אני מניחה שזה אחד החסרונות המעטים של עבודה בחברה מדהימה עם אנשים מדהימים. (השני הוא העלייה הבלתי נמנעת במשקל מכל החטיפים במטבח)".

הידיעה שכולנו באותה סירה לא מקלה. אז, כאשר את/ה נתקל אחד מאותם רגעים (או ימים), כדאי לזכור את הדברים האלה:

אתה התליין של עצמך -

העובדה שאתה קורא את המאמר הזה הוא אינדיקציה ברורה שאתה אדם די קשה עם עצמך ולא עובר לסדר היום גם על קטנות. הכי קשה היא "אכילה העצמית" על דברים שכבר אירעו וקשה לתקן או אי אפשר כעת לתקן אותם. קשה גם לראות איך מישהו אחר באלגנטיות וכביכול ללא מאמץ מציגים  פתרונות שכולם מתמוגגים מהם, באפס מאמץ. קשה לראות את חביבי הבוס יודעים הכול לפני שהוא סיים משפט...

כדי לעזור לך להיות קצת יותר קל על עצמך, אני הולכת להציע משהו שאני עושה די בקביעות: שמור לעצמך במהלך השבוע או כל יום את המיילים שגורמים לך סיפוק לקרוא אותם, את חוות הדעת הטובות שעשית ואת ההודעות הנפלאות שקיבלת מעמיתים. בשבילי, זה לחזור ולקרוא הודעות דוא"ל מעמיתים וחברים שרצו ליידע אותי שעשיתי עבודה טובה. בשבילך, זה יכול להיות הערות על שיחות מסוימות שהיו לך ברגע חולף. לא משנה מה תחליט שעובד הכי טוב בשבילך, עשה מזה אירוע והרגל את עצמך להזכיר לעצמך שיש אנשים חשובים בסביבתך שחושבים שאתה ממש טוב..

כולנו טועים ואם לא טעינו אז נטעה ובקרוב...

אחד מהסודות השמורים בניהול, בטיפול ובכל ארגון, הידיעה כי אין מנהל שלא שגה ולעיתים בגדול. אפילו אותם אנשים שמעולם לא נחשפו בכישלונם, עשו את הטעויות שלהם. למעשה, כל הצלחתם נבנתה על מקרי הכישלונות שמהם הם כן למדו לקח. התחום בו הכי קל למדוד את הנושא הוא , רפואה. אין רופא שאין לו בית קברות קטן וסטטיסטיקה של כישלונות. המלצת אמת על מנתח היא תמיד ביחס של כישלונות מול הצלחות.

אני מבינה את הלך החשיבה המדכא, קל להסתכל על האדם יושב לידך וחושב, "המצגות שלו ללא דופי, הוא תמיד רהוט ותמיד יש לו רעיונות שמעולם לא היו לי..." אדם תמיד ללא דופי. לא משנה מה אתה עושה למחייתך, אני בטוחה שהסתכלת במישהו ותהית למה הוא או היא הרבה יותר טובים ממה שאתה עושה באותה עבודה?

אבל האמת היא כי אנשים אלה עושים לעתים קרובות טעויות רבות כמוך כדי להגיע  לתוצאה הסופית שאתה רואה. הם רק לא מראים סימני לחץ, לא מרבים לדבר על מה שלא הולך להם טוב ודואגים להראות מה הצליח להם ובגדול..

למה אתה מענה את עצמך? אם היית חסר יכולות , היית הולך הביתה, אתה לא עובד בארגון צדקה...

אני יודעת שלא קל לשנות תסמונת של מתחזה. אתה יושב וחושב.. "עוד מעט יגלו שאני כלום", "במקרה הגעתי לכאן", "יראו שאני לא באמת יודע.., "איך התגנבתי לכאן?"

אבל קשה ככל שאפשר להאמין, לא התגנבת פנימה. הוכחת שאתה מוצלח ונכס שווה לחברה.

עם זאת, לדעת את זה ברמה רציונלית לא תמיד מספיק. אז, אם באמת מכרסמים בך ספקות, גש לדבר עם הבוס שלך על מה הכישורים שהוא או היא חושבים שאתה יכול לשפר. ואם התשובה היא, "שום דבר, אנחנו פשוט כל כך שמח שבחרת לעבוד עבורנו", תמשיך לשאול, "אילו כישורים הייתי צריך להגיע לרמה הבאה?" ואז, לעשות את מה שאתה צריך כדי לעשות להגיע לרמה זו: הירשם ללימודים, לך  להשתלמויות, צפה בהדרכה מקוונות, מצא דמות לחיקוי. הצגת רמה גבוהה של יוזמה ותחזק את האמונה של הבוס שלך שהוא או היא עשו את ההחלטה הנכונה לשכור אותך ואתה יודע שאתה עושה כל מה שנכון כדי להצליח..

גורמים שונים, מביאים אנשים מוצלחים וחכמים להרגיש שהם טיפשים ולצלוב את עצמם על כל טעות.

אם אתה באמת מרגיש כאילו אתה מאחורי כולם, אתה תמיד יכול (תמיד!) לשפר את עצמך. אבל אם הכול בראש שלך - מה שקרוב לוודאי קורה – אתה כעת תוציא את עצמך מהמצב הלא רציונלי הזה.

בהצלחה!