שלוש עצות מעשיות למצוא קריירה שאני ממש אוהבת

אני עדיין זוכרת את הרגע שבו הייתה לי הרגשה כבדה שמשהו לא בסדר איתי.

ישבתי על כורסא מתנדנדת בסלון דירת השותפים שלי בגבעתיים, הייתי בת 32 וכבר צברתי ידע בכמה תחומים: התחלתי ללמוד באוני' העברית יחסים בינלאומיים, בהתחלה חלמתי על קריירה בשירות החוץ, בפועל עבדתי במחלקת שירותי חו"ל בחברת תעופה גדולה. מאוכזבת מהביורוקרטיה הארגונית עברתי לעבוד במשרד פרסום מהמובילים בארץ. חייתי חיים מלאי עניין עם שעות עבודה ארוכות מאוד. מכאן עברתי לעבוד עבור אחד התאגידים הבינלאומיים שהוא חלום של כל צעיר בעולם.

מרחוק, כולם נשמעים כמו הזדמנויות מלהיבות. ובשלב מסוים האמנתי מאוד שכל אחד ואחד מהם הוא "עבודת החלומות" שלי.

אבל מסיבה זו או אחרת, ברגע שמצאתי את עצמי עובדת בכל תפקיד, התחושה המוכרת הזאת של הרהורים על הקריירה הייתה מתגנבת פנימה. לא יכולתי להתרגש מהטווח הארוך, וגם לא מההצגה לבוסים של שמחה וחדוות יצירה.  במבט קדימה לשנתיים, או חמש שנים, או עשר שנים, הדרך הצפויה לא עוררה תחושה של ציפייה או התרגשות - במקום זאת, זה היה יותר כמו אימה.

התחלתי לתהות אם אני פשוט עצלנית, מפונקת או אם היו לי בעיות מחויבות לקריירה.

הגעתי למסקנה שזו בטח הבעיה שלי - ברור שהייתי המכנה המשותף היחיד.

אני רואה כל כך הרבה אנשים נופלים באותה מלכודת. במשך חודשים או שנים, הם פעלו עם הנחה זו כי משרה מסוימת תהיה ההתאמה המושלמת לעולמם הפנימי. בחריצות, הם מוצאים את עצמם במרדף אחר המטרה, ומאמינים כי שביעות הרצון מהקריירה נמצאת בצד השני. אבל כאשר הם מוצאים את עצמם סוף סוף עם כותרת התפקיד הנכסף, או על הנתיב משרת החלומות - וזה לא מה שהם חלמו שזה יהיה - במקום לשאול אם זה אולי לא נכון להם, אחרי הכול, הם הילקו את עצמם. הם מתביישים, נבוכים, וקשים מכול - אבודים.

אז, איך הצלחתי למצוא נתיב קריירה שגרם לי להרגיש תשוקה והרגשת סיפוק מתמשכת?

כל מה שעזר לי היה די מנוגד לכללי האימון והייעוץ הרווחים בחברה.

1. שים לב למה שאתה לא אוהב -

בתור התחלה, שמתי לב לדברים שאני לא אוהבת בתפקידים הקודמים שלי. אחרי הכול, לדעת מה את לא רוצה, לעתים קרובות, זה אפילו יותר חושפני ממה שאת רוצה. האמת, תמיד עצבנו אותי השאלות: מהו החזון שלך? מהם הערכים אותם את שואפת לממש חייך? לו ידעתי הייתי באה לייעוץ?!!!

האמונה שבתוכי מסתתרת האמת ורק צריך לגלות אתה, תסכלה אותי שאני לא מוצאת אמת כזו ואני גם לא מעזה לומר את זה. ההתנסותCoaching Psychology הייתה שונה לחלוטין. ראש אחר. למשל החקירה של מה אני לא אוהבת לעשות, בשונה מהכוונה של מאמנים אחרים של : בואי תגידי לי מה את כן רוצה לעשות...

למשל, הבנתי שאני לא אוהבת ארגונים עתירי פוליטיקה פנימית ואני מעדיפה ארגונים בהם השגת המטרות איננה צריכה גשרים של רשתות תקשורת פנים ארגוניות וידי עובדים.

באופן דומה, כמנהלת תיק לקוחות בפרסום הרגשתי שאני חיה בשביל אחרים. לא החיים שלי היו בלב העשייה, אלא השירותים שיכולתי לתת לאחרים. הבנתי שאני רוצה להיות במרכז העשייה ולא כלי שרת עבור מישהו אחר.

לשים לב לדברים שתסכלו אותך בעבודות  הקודמות שלך יעזרו לך לחשוף את הדברים שאתה מחפש בסופו של דבר בתפקיד חדש. אולי אפילו לחשוף נתיבי קריירה שלא חשבת עליהם בעבר.

2. למד על קריירות שונות שקיימות בשוק -

ישנן אפשרויות אינסופיות בחוץ, וזה כמעט בלתי אפשרי להפריד את הבר מן המוץ.  בדרך לקריירה חדשה חשוב ללמוד על המציאות בחוץ, על מגמות בשוק, על טכנולוגיות חדשניות ולחוש מה מושך אותי להקשיב עוד ועוד.

ברור שאין צורך לעשות מעבר חד. שוב בשונה מעצות שקיבלתי שעד שלא אתפטר מהעבודה הנוכחית לא אמצא את זו החדשה. משהו הרגיש לי לא נכון. Coaching Psychologyמציעה דרכים שונות בהן אתה יכול להשתמש. צא לכנסים, קבע פגישות על כוס קפה, הגדרת אסוף מידע בשקט, כנס לארגון בהתנדבות, קח  עבודה במשרה חלקית או התמחות וכך תוכל לגלות יותר על נתיב הקריירה לפני שאתה קופץ פנימה עם שתי הרגליים.

לדוגמה, לפני שעזבתי את חברת הפרסום, ערכתי ראיונות אינפורמטיביים עם יועצים לשעבר במגוון מסלולי קריירה חדשים - דבר שעזר לי למנוע כמה מהלכים לא נכונים!

3. הרשה לעצמך להשתנות-

תחשוב על זה: האם את/ה חש שמשהו פגום בך אם את/ה לא מתחתנים עם בן הזוג הרציני הראשון שאת/ה פוגשים? בהחלט לא. אבל, מסיבה כלשהי, אנחנו מרגישים לעתים קרובות את הצורך להיות מחויבים לחלוטין לקריירה הראשונה שאנו בוחרים.

לגלות כי אתה באמת לא אוהב את הדבר הזה לא קל.  בושה ואשמה מתעוררים בקלות, תחושות החמצה, בזבוז זמן וכסף. כאשר את/ה מספר לראשונה לחברים שלך ולכל הקרובים לך ממש, על סוף החלום של  "עבודה החלום" שלך, זה ממש קשה ומביך. חשוב לזכור את דבריו של רבין ששינה את עמדתו הפוליטית מהקצה לקצה ואמר: "טיפש מי שלא משנה את דעתו".