תדמית, כל מה שלא העזתם לשאול

פעמים רבות אנו שומעים את המילה תדמית, אבל איננו יודעים למה הכוונה בדיוק. ההסבר שלי כאן יתייחס לתחום התקשורת הבינאישית. העיסוק בתדמית עיקרו ליצור תקשורת חיובית של האדם מול עצמו ומול הסובבים אותו. במילים אחרות, תחילה עלינו להתבונן בעצמנו ולמצוא את האמת הפנימית שלנו. לאדם אמיתות רבות (תכונות, כישרונות, אמונות ועמדות),יש להתאים את האמת הספציפית למצב הנתון. לאחר שעשינו זאת נוכל לבנות תקשורת טובה עם סביבת התייחסות שלנו. הכוונה כאן היא להגדיר מול מי אנחנו ניצבים, כי המסר שאנו רוצים להעביר צריך להיות מותאם לקהל המטרה אחרת אנחנו עשויים לפספס את המטרה שלנו.

במילים אחרות, על מנת ליצור תקשורת יעילה עם סביבתנו וליצור נוכחות חזקה ומרשימה עלינו לקחת בחשבון מספר נקודות מרכזיות והן: איך אנו תופסים את עצמנו, מה אנו מקרינים החוצה, מה האחרים קולטים, איך הם תופסים אותנו, מהו המסר שברצוננו להעביר, ומהי סביבת ההתייחסות שלנו.

פעמים רבות נוצר פער בין הדימוי העצמי (הצורה שבה אנו תופסים את עצמנו) לבין המציאות והצורה שבה האחרים תופסים אותנו. לכן, מודעות עצמית עוזרת לנו להרגיש טוב לגבי עצמנו, לבנות בטחון, לצמצם את הפער הזה למינימום ולזכות בהערכה מצד סביבתנו. כלומר, אם נוכל להעריך בצורה נכונה את עצמנו, נגדיל את הסיכוי שהאחרים יכבדו אותנו. בהתאם לזאת, חשוב מאוד לשים לב להרגלים ולתפיסות שמעכבים אותנו ומונעים מאיתנו להתפתח ולחשוב על דרכים להתגבר עליהם.

זה אומר, שתקשורת חיובית בנויה מהנקודות הבאות: מודעות עצמית (דימוי עצמי), המסר הבלתי מילולי (הופעה חיצונית, שפת גוף והקול), המסר המילולי והתנהגות. כל אלה יוצרים את ההילה שמקיפה אותנו, מקרינה על סביבתנו, וקובעת איזה חותם נותיר בקבוצת ההתייחסות שלנו. על כן, השינוי צריך לבוא מהמודעות לנקודות החזקות והחלשות שלנו ולמטרה שברצוננו להשיג. בהתאם לכך, יש לבדוק מה נוכל לשפר כדי להשיג תוצאות טובות יותר. יש להבין שתת תחומים אלה ניתן לעבוד על כל אחד מהם בנפרד, אבל הם משולבים אחד בשני. לכן, ההפרדה ביניהם היא מלאכותית ולא אפקטיבית. כדי לבנות בטחון ורושם לאורך זמן יש לדעת מהו השלוב הנכון, וכיצד להשתמש בו כדי להעביר את המסר הרצוי.

העבודה לשינוי ההתנהלות היומיומית חשוב שתצא מנקודת מבט של יצירת דבר מה חדש של האדם עבור עצמו ובעצמו. שיטת פעולה כזו מאפשרת לרכוש בטחון עצמי והבנה שהשליטה בחייו נמצאת אצלו, אם  יהיה מוכן לקחת את המושכות לידיו ולשנות. העמידה באתגר היא זו שעושה את כל ההבדל ומאפשרת לאדם לבנות את עצמו מחדש בהתבסס על החוויה החיובית שעבר. כך המחסומים שבלמו כל התקדמות נפרצים, וניתן לצאת לדרך חדשה ולבחון אפשרויות חדשות. במקביל הסביבה מכירה בשינוי, וכך בהדרגה התמונה שנחרטה בזיכרון עוברת שדרוג.

דהיינו, הצורך בשינוי יכול לבוא מהתבוננות האדם בעצמו, ומחוסר סיפוק ממה שהוא רואה. לחלופין, השינוי יכול לנבוע מהכרה של האדם שמה שסביבתו קולטת איננו משרת את המטרות שלו ואת המסר שהוא מנסה להעביר, ואיננו מתאים לצורה שבה הוא תופס את עצמו. מכאן, שהתנועה היא תמיד בשני כיוונים מהפנים החוצה ומהחוץ פנימה כשהכוונה היא לאזן ביניהם. במקביל, חשוב שההתנהלות החיצונית שלנו תתאים לתחושה הפנימית ולרגשות שלנו, אחרת הדברים שנעשה יהיו הצגה ריקה מתוכן. במילים אחרות, המודעות להופעה החיצונית, לשפת הגוף, למסר המילולי ולהתנהגות שלנו מטרתה לעזור לנו להוציא את הטוב ביותר מעצמנו. זאת משום שאם התנהלותנו תושפע רק מהרצון שלנו להתאים למקובל, בסופו של דבר נכשיל את עצמנו, ונגביל את חופש התנועה שלנו. לפיכך, מה שקובע הוא קודם כל התחושה הפנימית האישית שלנו שעוזרת לנו לבחור מתוך המגוון את מה שמשרת אותנו בצורה הטובה ביותר ומקרבת אותנו למי שאנו רוצים להיות.

פעמים רבות אנו שומעים את המילה תדמית, אבל איננו יודעים למה הכוונה בדיוק. ההסבר שלי כאן יתייחס לתחום התקשורת הבינאישית. העיסוק בתדמית עיקרו ליצור תקשורת חיובית של האדם מול עצמו ומול הסובבים אותו. במילים אחרות, תחילה עלינו להתבונן בעצמנו ולמצוא את האמת הפנימית שלנו. לאדם אמיתות רבות (תכונות, כישרונות, אמונות ועמדות),יש להתאים את האמת הספציפית למצב הנתון. לאחר שעשינו זאת נוכל לבנות תקשורת טובה עם סביבת התייחסות שלנו. הכוונה כאן היא להגדיר מול מי אנחנו ניצבים, כי המסר שאנו רוצים להעביר צריך להיות מותאם לקהל המטרה אחרת אנחנו עשויים לפספס את המטרה שלנו.

במילים אחרות, על מנת ליצור תקשורת יעילה עם סביבתנו וליצור נוכחות חזקה ומרשימה עלינו לקחת בחשבון מספר נקודות מרכזיות והן: איך אנו תופסים את עצמנו, מה אנו מקרינים החוצה, מה האחרים קולטים, איך הם תופסים אותנו, מהו המסר שברצוננו להעביר, ומהי סביבת ההתייחסות שלנו.

פעמים רבות נוצר פער בין הדימוי העצמי (הצורה שבה אנו תופסים את עצמנו) לבין המציאות והצורה שבה האחרים תופסים אותנו. לכן, מודעות עצמית עוזרת לנו להרגיש טוב לגבי עצמנו, לבנות בטחון, לצמצם את הפער הזה למינימום ולזכות בהערכה מצד סביבתנו. כלומר, אם נוכל להעריך בצורה נכונה את עצמנו, נגדיל את הסיכוי שהאחרים יכבדו אותנו. בהתאם לזאת, חשוב מאוד לשים לב להרגלים ולתפיסות שמעכבים אותנו ומונעים מאיתנו להתפתח ולחשוב על דרכים להתגבר עליהם.

זה אומר, שתקשורת חיובית בנויה מהנקודות הבאות: מודעות עצמית (דימוי עצמי), המסר הבלתי מילולי (הופעה חיצונית, שפת גוף והקול), המסר המילולי והתנהגות. כל אלה יוצרים את ההילה שמקיפה אותנו, מקרינה על סביבתנו, וקובעת איזה חותם נותיר בקבוצת ההתייחסות שלנו. על כן, השינוי צריך לבוא מהמודעות לנקודות החזקות והחלשות שלנו ולמטרה שברצוננו להשיג. בהתאם לכך, יש לבדוק מה נוכל לשפר כדי להשיג תוצאות טובות יותר. יש להבין שתת תחומים אלה ניתן לעבוד על כל אחד מהם בנפרד, אבל הם משולבים אחד בשני. לכן, ההפרדה ביניהם היא מלאכותית ולא אפקטיבית. כדי לבנות בטחון ורושם לאורך זמן יש לדעת מהו השלוב הנכון, וכיצד להשתמש בו כדי להעביר את המסר הרצוי.

העבודה לשינוי ההתנהלות היומיומית חשוב שתצא מנקודת מבט של יצירת דבר מה חדש של האדם עבור עצמו ובעצמו. שיטת פעולה כזו מאפשרת לרכוש בטחון עצמי והבנה שהשליטה בחייו נמצאת אצלו, אם  יהיה מוכן לקחת את המושכות לידיו ולשנות. העמידה באתגר היא זו שעושה את כל ההבדל ומאפשרת לאדם לבנות את עצמו מחדש בהתבסס על החוויה החיובית שעבר. כך המחסומים שבלמו כל התקדמות נפרצים, וניתן לצאת לדרך חדשה ולבחון אפשרויות חדשות. במקביל הסביבה מכירה בשינוי, וכך בהדרגה התמונה שנחרטה בזיכרון עוברת שדרוג.

דהיינו, הצורך בשינוי יכול לבוא מהתבוננות האדם בעצמו, ומחוסר סיפוק ממה שהוא רואה. לחלופין, השינוי יכול לנבוע מהכרה של האדם שמה שסביבתו קולטת איננו משרת את המטרות שלו ואת המסר שהוא מנסה להעביר, ואיננו מתאים לצורה שבה הוא תופס את עצמו. מכאן, שהתנועה היא תמיד בשני כיוונים מהפנים החוצה ומהחוץ פנימה כשהכוונה היא לאזן ביניהם. במקביל, חשוב שההתנהלות החיצונית שלנו תתאים לתחושה הפנימית ולרגשות שלנו, אחרת הדברים שנעשה יהיו הצגה ריקה מתוכן. במילים אחרות, המודעות להופעה החיצונית, לשפת הגוף, למסר המילולי ולהתנהגות שלנו מטרתה לעזור לנו להוציא את הטוב ביותר מעצמנו. זאת משום שאם התנהלותנו תושפע רק מהרצון שלנו להתאים למקובל, בסופו של דבר נכשיל את עצמנו, ונגביל את חופש התנועה שלנו. לפיכך, מה שקובע הוא קודם כל התחושה הפנימית האישית שלנו שעוזרת לנו לבחור מתוך המגוון את מה שמשרת אותנו בצורה הטובה ביותר ומקרבת אותנו למי שאנו רוצים להיות.