דורית קיי  MA ,אימון אישי, פיתוח אישי,יעוץ ארגוני

כולנו רוצים פריצות דרך בחיים – לעמוד בהצלחה מול האתגרים הניצבים בפנינו, להיות מסוגלים לגייס את הכוחות הנדרשים ועם הכוחות האלה לצאת לדרך חיים חדשה.
סיפור יציאת מצרים, עליו מספרת ההגדה של פסח, הוא סיפור סימבולי שמגלה לנו איך יכול כל אחד מאיתנו לחצות את ים סוף הפרטי שלו.
מה צריך כדי שזה יקרה? יעד לחתור אליו, ו"שרביט קסמים" באמצעותו נחולל את נס חציית הים.

כמאמנת אישית, רבים שואלים אותי כבר בתחילתו של אימון אישי, מדוע חשוב כל כך להציב מטרות ויעדים בתחילת תהליך של אימון אישי. התשובה פשוטה: היעד לא רק מסמן לנו את הדרך הנכונה ביותר עבורנו, אלא גם מעורר בנו את המוטיבציה לצאת לדרך זו. אחרי הכל, מי מאיתנו ירצה לגייס את כוחותיו למען מטרה שאינה שווה את המאמץ??
בתהליך אימון אישי אנו משתמשים בשני מושגים משמעותיים: מטרות ויעדים. בעוד שהמטרות הם דברים שברצוננו להשיג עבור עצמנו, היעדים הם מטרות עם לוח זמנים. מה שעשוי לתרום לנו במחויבות שלנו לעמוד ביעדים הוא גם שימוש בשפה מדויקת. אחד הביטויים הלשוניים שאנחנו לומדים להיפרד ממנו במסגרת אימון אישי הוא 'צריך' ,ולעומת זאת אנו מאמצים את הביטוי 'רוצה'.
שינוי זה של עולם המושגים משמש אותנו לכל אורך התהליך של אימון אישי. כך, כשאנו משתמשים בביטוי 'צריך',ישנה סכנה שנדגיש את הפעולה שצריכה להיעשות מבלי לקחת אחריות של מי עושה אותה, בעוד ששימוש שגור בביטוי 'רוצה' מדגישה את האחריות האישית שלנו לביצוע הפעולה,היות ואנו בחרנו בה.
 

ישנם מספר מודלים שונים של תהליכי אימון אישי, המשותף לכולם היא הגדרת מצב שיא ההצלחה עבור המתאמן וכאמור הגדרת התוצאה הרצויה עבורו. לשם כך, משעה שהצבנו לעצמנו בתהליך של אימון אישי, מטרה ראויה ויעדים ברי השגה, השלב הבא הוא.... להניף את ה"שרביט".
ולמה "שרביט" במירכאות?
ההגדה של פסח מספרת שמשה רבנו אחז בידו מטה עץ, שבאמצעותו חצה את הים לשניים. וזהו הסוד: איננו זקוקים לכוחות מאגיים כדי לחולל את פריצת הדרך. מה שאנו זקוקים לו, נמצא "מתחת לאף" שלנו כל הזמן – אלו הן החזקות האישיות שמגדירות את מי שאנחנו. 
 

 פירושים קבליים לנס חציית ים סוף מספרים, כי הים נבקע בזכות מודעות גבוהה שהתעוררה בבני ישראל שנרדפו על ידי פרעה.
האם אכן יכולה כוונה - הנובעת מדפוס חשיבה חדש – לשנות מציאות וליצור אפשרויות חדשות? האם בכוחה של כוונה להסיר את הספיקות הממלאים את חיי היומיום? התשובה היא – כן!

בעזרת כלים מתאימים ,אותם רוחשים בתהליך של אימון אישי, ושאילת שאלות הנכונות שגם הן כלי משמעותי של מאמן אישי בתהליך של אימון אישי יכול כל אחד מאיתנו לזהות את התכונות שמעצבות את הזהות הייחודית רק לו, לפתח דפוסי חשיבה מקדמים, ולהגיע לאן שרק ירצה להגיע.
כשאנו מציבים לעצמנו יעדים, ומזהים בתוכנו את התכונות הנדרשות להשגתם, אז ורק אז מתרחש נס קריעת ים סוף; והסיבה להתרחשותו היא אחת - כי אנו מאמינים שהכול אפשרי.
אחת הדרכים לאפשר לנו להאמין שמה שאנו רוצים הוא אפשרי , נעה באמצעות שימוש מכוון בשפה. הדגש בולטים שאני כמאמנת אישית שמה לב בתהליך של אימון אישי הוא להקנות למתאמנים שימוש במילים שיחזקו את האמונה שהכול אפשרי. מילים שאנו משתמשים בשפה הדבורה יוצרות מחשבות שגם הם בנויים ממילים ,ואלו מעוררים רגשות חיובים או שלילים.

בתהליך של אימון אישי אנו לומדים לשאול את עצמנו את השאלה המשמעותית של " מה אני כן רוצה,ומונעים מעצמנו את השימוש במילים 'לא', 'אסור' ו'אל'. כאשר אנו משתמשים בשפה חיובית אנו מאפשרים לעצמנו למשוך אלינו תוצאות חיוביות יותר.
מייקל ג' לוסייה, מאמן אישי המשמש כמומחה לדמיון מודרך בקנדה ,בספרו חוק המשיכה הוצאת מטר 2007, מציג את נוסחת שלושת השלבים למשיכה מכוונת:

שלב ראשון:
זיהוי השאיפה שלנו. תהליך של אימון אישי מתמקד בהגדרת השאיפה. מסתבר שרוב האנשים מוצאים בקלות את מה שאינם רוצים ,אך בואם להגדיר לעצמם את המצב המיטבי עבורם ,נתקלים בקושי.

שלב שני:
הקדשת תשומת לב לשאיפה שלנו. תהליך של אימון אישי נותן לנו את הכלים לעשות זאת ע"י שימוש מכוון של שפה יוצרת תוצאות רצויות – שפה שבפועל משנה מציאות.

שלב שלישי:
ללמד לאפשר . לדעתו של לוסייה המהירות שבה מושא השאיפה שלנו מגיע אלינו תלויה בעובדה עד כמה אנו מאפשרים לדבר לקרות. בתהליך של אימון אישי אנו לומדים לאפשר לעצמנו ע"י זיהוי האמונות המגבילות שלנו והפיכתם לאמונות מגבילות. גם בשלב זה בתהליך אימון אישי אנו מקפידים הקפדה יתרה על בחירת המילים שלנו כך שיסייעו בידנו לתרגם את השאיפה שלנו להגשמה .

אז הפסח הזה, כשנשב לשולחן ליל הסדר – נקרא את ההגדה קצת אחרת...