דף הבית חוק ומשפט נדל"ן ומקרקעין פינוי ילדים מבית המגורים שבמשק החקלאי
פינוי ילדים מבית המגורים שבמשק החקלאי
גלעד שרגא, עו"ד ונוטריון 20/06/12 |  צפיות: 2909

הורים רבים בעלי זכויות בנחלות חקלאיות, עושים שימוש בפוטנציאל הנדל"ני הקיים ברשותם ומאפשרים למי מילדיהם להתגורר ביחידת מגורים נוספת שנבנתה על ידם בשטח הנחלה. הקושי הכלכלי לרכוש דירה בפניו ניצבים הילדים בתחילת חייהם והסיוע הכספי הרב לו נדרשים ההורים ברכישת דירה, מאפשרים להורים המתגוררים במושבים, לסייע כלכלית לילדיהם בעצם זמינות הקרקע במושב והאפשרות למציאת מקום מגורים זול וזמין בתוך שטח הנחלה.

מרביתם של ההורים כלל לא מעלים בדעתם שיש מקום לערוך הסכם שכירות או הסכם משפטי אחר שיסדיר את מערכת היחסים בינם לבין ילדיהם ביחס למגורים ביחידת הדיור שכן מבחינתם, הם בעלי הזכויות בכל שטח הנחלה ומתן הזכות למגורים נתנת מרצונם הטוב לסייע ולעזור לילדיהם.

אולם מה שהתחיל כרצון טוב והגשת סיוע מצד ההורים לילדיהם, עשוי לקבל משמעות אחרת בחלוף השנים ולאחר סכסוכים ומחלוקות בין הילדים להורים. ככל וחולפות השנים, מה שהחל כרצון טוב של ההורים, מתקבע אצל הילדים כזכות שנתנה להם מצד ההורים ולפעמים הילדים עצמם נותנים פרשנות שגויה ומוטעית להסכמת ההורים.

הילדים מתחילים להאמין שהובטח להם להתגורר במשק והם הסתמכו על ההבטחה, הילדים מאמינים שההורים הם שרצו שיבואו להתגורר בסמוך אליהם, כדי שיוכלו לעזור ולסייע להם, ובכלל הרעיון לעבור ולהתגורר במשק היה של ההורים והם – הילדים, אלו שהקריבו את מיטב שנותיהם בעזרה וסיוע להורים ....

לאחרונה, אנו נתקלים בבעלי משקים אשר קצרה ידם מלפעול כנגד מי מילדיהם אשר רואים עצמם כבעלי זכויות בחלקים מהמשק וביחידות המגורים בהם נם מתגוררים, וזאת עוד בחייהם של ההורים.

מה אם כן מעמדם המשפטי של הילדים בבתי המגורים בהם הינם מתגוררים בשטח המשק החקלאי? האם חלוף השנים מקנה מעמד משפטי וזכויות דיור לילדים? האם יכולים ההורים לדרוש את פינוי הבתים כשיחפצו בכך? האם רק אחד ההורים יכול לדרוש סילוק ידם של הילדים מהמשק?

חשוב לציין, כי אין השאלות המובאות במאמר זה מתייחסות למי שמונה כבן ממשיך או לילדים אשר השקיעו מכספם בבנית בית המגורים בשטח הנחלה, אלא רק לילדיהם של ההורים שמטעמי נוחות וסיוע קיבלו אפשרות להתגורר בנחלה מאת ההורים.

הזכויות ההקיימות לבעלי הנחלה מאפשרות להם להעביר זכויות משנה בתנאים ומגבלות כפי שמצוין בהסכם המשבצת. האפשרות שבעלי זכויות במשק חקלאי שהינם במעמד "בר רשות", יוכלו לתת רשיון משנה לצדדי ג' בשטח המשק החקלאי, ינתן רק לאחר קבלת הסכמת מינהל מקרקעי ישראל, הסוכנות היהודית והמושב.

בהסכמי המשבצת אשר מכוחם יונקת זכות ההורים במשק החקלאי נכתב:

"אסור לחבר האגודה להעביר ו/או למסור לאחר את זכויות השמוש שלו במשקו לרבות בבית המגורים, אלא אם קיבל לכך הסכמת המשכיר בכתב ומראש ובתנאי נוסף שהמציא גם הסכמת המישבת שתינתן, אם תינתן, לאחר שהאגודה תודיע בכתב למישבת את עמדתה".

אין חולק על כך שהסכמת ההורים לאפשר לילדיהם להתגורר ביחידות המגורים, נעשת בדרך כלל בהסכמה מכללא ולא בהסכם כתוב מול ההורים, וללא שנתנת כל תמורה להורים בגין זכות המגורים, דבר המקנה להורים את הזכות לתבוע את פינוי הנכסים שברשותם מכל צד ג' ובכלל זה גם מילדיהם.

ניתן להסיק מכך שללא קיומה של התחייבות כתובה המאפשרת לילדים לעשות שימוש במשק ובמתקניו לא תהינה לילדים זכויות ממשיות במשק ובכלל זה גם זכות למגורים. אולם מה קורה כאשר רק אחד ההורים מתנגד להמשך מגוריהם של הילדים בנחלה בעוד בן הזוג השני מסכים. האם אחד ההורים שהינו בעלים של מחצית הזכויות במשק, יכול לתבוע לבדו את פינוי המשק?

בעניין זה נקבעה הלכה לפני שנים רבות בפסה"ד ביאלר, כי די שאחד הבעלים המשותפים יורה על ביטול זכותו של הבן, שכן מדורם הרגיל של בני הזוג ושימושם הרגיל בו, הוא למגורי בני הזוג ולא למגורי מישהו זולתם, כל עוד אין הסכמה נמשכת של שני בני הזוג.

בע"א 304/72 ביאלר נ' ביאלר, פ"ד כז(1), 533, נקבע:

"הרשאת מגורים בדירה, המשותפת לשני בני - הזוג, על ידי אחד מהם לאדם אחר פוגעת גם פוגעת בחזקה ובשימוש של בן-הזוג השני. מבחינה זו, אינו שונה דינו של בן בגיר לדינו של זר. אם אחד מבני-הזוג ייפה כוחו להרשות לבן בגיר לגור בדירה המשותפת והשייכת שווה בשווה לשני בני-הזוג, שלא על דעתו של בן-הזוג השני, מותר לו גם להרשות זאת לאדם אחר. כי מה נפקא מינה לעניין זה בין בן בגיר שאין עוד חובה חוקית לספק לו דיור לבין אדם אחר? כלום יעלה על הדעת מצב כזה? אדם מוכנס לדירה חינם אין כסף על דעת השניים ללא התחייבות חוקית כל-שהיא כלפיו, וכעבור זמן אחד אינו רוצה בו עוד. כלום אפשר לכפות עליו אדם כזה רק מפני שבן-הזוג השני אומר: אהבתי את האיש (או האשה) ואיני רוצה שיעזוב (או תעזוב)?".

משמעות פסק הדין, כי גם אחד מבני הזוג, יכול לתבוע את פינויים של הילדים מבית המגורים המצוי בשטח הנחלה, למרות שבן הזוג השני מתנגד לפינוי.

מגורים ממושכים בנחלת ההורים, עשויים להצמיח טענות רבות ומגוונות מצד הילדים ביחס לזכויותיהם בבית המגורים, כמו התחייבויות, הסתמכות, חזקה וכד'. לכן, אל תגידו: "לי זה לא יקרה", כי זה קורה במשפחות רבות וטובות אשר לא העלו בדעתם להגיע להליך פינוי כנגד הילדים. כמה שזה נשמע מוזר או לא נעים, אנו ממליצים לעגן כל זכות מגורים הנתנת לילדים, במסגרת הסכם, על מנת שהדברים יהיו ברורים לכולם, ובכך להימנע מחוסר נעימות או אי הבנות עתידיות בין הילדים להוריהם ובין הילדים עצמם.

מוטב לעשות זאת בצורה מסודרת ולהבהיר את כוונות הצדדים מבעוד מועד, ולהימנע מלהשאיר פתח לפרשנות בתי המשפט בעתיד בשאלה מה היו כוונות הצדדים, הפרשנות עשויה להפתיע אתכם!


דירוג המאמר:

תגיות של המאמר:

 גלעד שרגא, עו"ד ונוטריון

הכותב הינו עורך דין ונוטריון, מומחה בדיני אגודות שיתופיות, נחלות, מושבים ומשקים חקלאיים

מייל: office@gilad-law.co.il

אתר: www.gilad-law.co.il

רשימה זו הינה מידע כללי בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או להוות תחליף לייעוץ משפטי. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין, העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה. כמו כן אין להעתיק, לפרסם ולהפיץ מאמר זה, כולו או חלקו ללא קבלת אישור מאת עו"ד גלעד שרגא.



 


מאמרים נוספים מאת גלעד שרגא, עו"ד ונוטריון
 
ידועים בציבור וידועים גם בזכויותיהם במושב
16/07/13 | משפחה
מעמדם וזכויותיהם של הידועים בציבור בנחלה? מה הדין בנישואים שניים בשאלת ירושת הזכויות במשק החקלאי? האם בן/ת הזוג החדש יירש את כל הזכויות בנחלה? האם הילדים מהנישואים הראשוניים עשויים למצוא עצמם מנושלים מהנחלה בעקבות הצטרפותו של בן/ת הזוג החדש למשפחה?

למה לערוך הסכם יחסי ממון במושבים?
24/06/13 | משפחה
מנסיונינו בתחום המושבים, והורשת משקים ונחלות, אנו מודעים לחשיבות העצומה הקיימת לעריכת הסכם ממון קודם נישואין, על מנת להבטיח, כי אכן בעתיד יועברו הזכויות למי שאכן הכוונה היתה להעבירן אליו ומבלי שהזכויות בנחלה ימצאו דרכן אל מחוץ למשפחה.

אין יותר פטור ממס שבח במכירת 2 דירות בנחלה
20/05/13 | מיסים
עסקאות שיערכו לאחר סיומה של הוראת השעה, לא יהנו מהפטור שאיפשר מכירת מס' יחידות מגורים וקבלת הפטור מתשלום מס שבח על כל יחידות המגורים הקיימות במשק, דבר שישפיע על שיעור תשלום המיסוי הצפוי למוכר המשק החקלאי.

הסכנה במכירת נחלה אחת בשני הסכמים שונים
05/02/13 | מיסים
מכירת משק חקלאי בשני הסכמים נפרדים, כיצד יתייחס בית המשפט כאשר מובאת בפניו מחלוקת בין 2 צדדים לעסקת מכירת משק חקלאי, המבקשים לקבל סעד ועזרה בעסקה הבלתי חוקית שנערכה בינהם?

זהירות מהענקת מתנה של משק חקלאי ללא כל הזכויות!
במידה ותתעורר בעתיד מחלוקת בין היורשים, באשר לתוקפה של העברת הזכויות במשק החקלאי ללא תמורה שנתנה לאחד האחים, עשוי מקבל המתנה לגלות, כי בית המשפט יבטל את הסכם העברת הזכויות בנחלה, ולא יכיר בו כהסכם מחייב שנערך בין הצדדים.

ממתי רוכש משק חקלאי במושב נחשב חבר אגודה?
ועד ההנהלה נעדר סמכות לדון ולהחליט באשר לחברות באגודה, תפקידו מסתכם בהמלצה בפני האסיפה הכללית בלבד - "אין בסמכות ועד ההנהלה לקבל החלטה בדבר חברותו באגודה, וכל שביכולתו זה רק להמליץ בפני האסיפה הכללית".

פינוי ילדים מבית המגורים שבמשק החקלאי
מתן היתר לילדים להתגורר בבתי המגורים בנחלה במהלך חייהם של ההורים בעלי הזכויות בנחלה, ללא עריכת הסכם עשויה לתת לילדים מעמד וזכויות שימוש בנחלה כנגד רצונם של ההורים.

המינהל מסיר כפפות - אוכף הוראות הסכם פיתוח במושבים
06/05/12 | תאגידים
מינהל מקרקעי ישראל אוכף את הוראות הסכם הפיתוח במושבים, אי עמידת היזם בתנאי הסכם הפיתוח, מצדיקה את ביטול הסכם הפיתוח ע"י מינהל מקרקעי ישראל, ולכן התניית מתן ארכה נוספת להשלמת הבניה בתשלום 31% מערך הקרקע הינה החלטה סבירה.

סכנת הוצאה מחברות באגודה למי שהפסיק להתגורר במושב
מגורים מחוץ למושב עשויים להביא להוצאה מחברות באגודה. בית המשפט קובע, כי די בהחלטת ועד האגודה, כדי להפקיע את חברותם של מי שאינם מתגוררים בתחום המושב, ואין צורך בהתניית כינוסה של האסיפה הכללית, על מנת לתת תוקף להחלטת ועד האגודה להוצאתם מחברות באגודה.

הסדר הטיעון על בניה בלתי חוקית במשק החקלאי לא אושר!
בית המשפט מחליט בצעד חריג ויוצא דופן שלא לקבל הסדר טיעון ביחס לעבירות של שימוש חורג בשטח הנחלה והוא קובע, כי הוא אינו מחויב לקבל הסדר טיעון שנכרת בין בעלי הזכויות בנחלה לפרקליטות באשר לעונש המוסכם, בהיותו סוטה באופן קיצוני לקולא מן העונש אותו ראוי היה להשית על הנאשמים.
     
 
שיווק באינטרנט על ידי WSI