דף הבית חוק ומשפט נדל"ן ומקרקעין זהירות מהענקת מתנה של משק חקלאי ללא כל הזכויות!
זהירות מהענקת מתנה של משק חקלאי ללא כל הזכויות!
גלעד שרגא, עו"ד ונוטריון 13/11/12 |  צפיות: 2745

חלק ניכר מהעסקאות במשקים חקלאיים הנערכות במגזר החקלאי, הינן עסקאות העברה ללא תמורה של המשק החקלאי מההורים למי מילדיהם. הורים רבים מעדיפים בעודם בחיים להעביר את הזכויות במשק לאחד הילדים, ובכך ליצור סוג של וודאות ביחס לחלוקת נכסיהם כבר בעודם בחיים.

בשל העובדה שבמרבית המקרים, אין בדעתם של ההורים לעזוב את המשק ולעבור להתגור במקום אחר מחוץ למושב, והמשק החקלאי הינו החלק העיקרי בנכסיהם של ההורים, אין הם מעוניינים להישאר תלויים וסמוכים על רצונם הטוב של ילדיהם ובני/בנות זוגם ולכן, הם מבקשים או מתנים את העברת הזכויות במתנה במשק, בקבלת התחייבות מהבן/בת מקבל/ת המתנה, במסגרת הסכם, לפיו יתאפשר להם - ההורים, להמשיך ולהתגורר בבית המגורים אשר במשק עד אחרית ימיהם ובמסגרת זו קבלת התחייבויות והתניות נוספות כאלו ואחרות על אופן השימוש במשק ובזכויותיו.

עריכת הסכמים מעין אלו, בצורה ובאופן שאינם תואמים את הוראות החוק והפסיקה העדכנית בדיני מושבים, עלולה להביא לבטלות ההסכמים והמתנות שהוענקו ע"י ההורים במהלך חייהם של ההורים לילדיהם, ע"י בתי המשפט, מינהל מקרקעי ישראל ורשויות המס.

סעיף 8(א) לחוק הירושה קובע, כי – הסכם בדבר ירושתו של אדם וויתור על ירושתו שנעשו במהלך חייו של אותו אדם – בטלים.

סעיף 8 (ב) לחוק הירושה קובע, כי – מתנה שאדם נותן על מנת שתוקנה למקבל רק לאחר מותו של הנותן, אינה בת תוקף אלא אם נעשתה בצוואה על פי הוראות חוק הירושה.

יש לשים לב, כי בחלק ניכר מההסכמים הנערכים בין הצדדים, אומנם מועברות הזכויות מבחינה פורמאלית ונרשמות על שמו של מקבל המתנה, אולם זכויות אלו מוגבלות ומצומצמות ואינן מאפשרות למקבל המתנה לעשות במשק כרצונו כמנהג בעלים, והוא כפוף להתחייבויותיו במסגרת ההסכם שנחתם עם הוריו.

אנו נתקלים בלקוחות רבים שערכו הסכמים מעין אלו עם הוריהם, אשר לפיהם למעט העברת הזכויות ושינוי שמו של בעל הזכויות במשק החקלאי לשמו של מקבל המתנה, הזכויות העיקריות במשק נותרות אצל ההורים עד אחרית ימיהם.

"בעלות" הוגדרה בחוק המקרקעין תשכ"ט-1969 סעיף 2 - כזכות להחזיק במקרקעין, להשתמש בהם ולעשות בהם כל דבר וכל עסקה...

כאשר בפועל נותרו עיקר הזכויות במשק החקלאי בידי ההורים, כאשר הם ממשיכים להתגורר בבית המגורים, לקבל את ההכנסות מהאגודה ומממקורות הכנסה אחרים המצויים במשק ומאידך על מקבל המתנה חלות הגבלות המונעות ממנו לעשות במשק כראות עיניו וללא יכולת לשעבדו ו/או למוכרו, הרי ש"העברת הזכויות" שהתיימרו ההורים להעביר בהסכם המתנה לאו העברה היא.

במידה ותתעורר בעתיד מחלוקת בין היורשים, באשר לתוקפה של העברת הזכויות ללא תמורה שנתנה לאחד האחים, עשוי מקבל המתנה לגלות, כי בית המשפט יבטל את הסכם העברת הזכויות בנחלה, ולא יכיר בו כהסכם מחייב שנערך בין הצדדים וככזה שנגמר במהלך חייהם של ההורים. בית המשפט עשוי לראות בהסכם כמתנה עתידית שתושלם רק לאחר פטירת נותני המתנה, דבר הנוגד את הוראת סעיף 8 (ב) לחוק הירושה.

אנו ממליצים לאלו מכם הבוחרים לבצע עסקת העברה ללא תמורה למי מילדיהם, לערוך את ההסכמים באופן נכון וחוקי, על מנת שיהיו תקפים גם בעתיד, השלמת העברת הזכויות ורישומן על שמו של מקבל המתנה בספרי מינהל מקרקעי ישראל, אינה בטוחה לכך שהעסקה אכן תוכר כעסקה תקפה שכן כאשר מועברות זכויות בעלות במשק חקלאי לשמו של מקבל המתנה, אבל עיקר הזכויות המהותיות נשארות אצל הנותן והן יועברו במלואן רק לאחר פטירת הנותן, משמעות הדבר היא שמדובר במתנה שתוקנה למקבל רק לאחר פטירה ולכן העברה כזו – בטלה!


דירוג המאמר:

תגיות של המאמר:

 גלעד שרגא, עו"ד ונוטריון

הכותב הינו עורך דין ונוטריון, מומחה בדיני אגודות שיתופיות, נחלות, מושבים ומשקים חקלאיים

מייל: office@gilad-law.co.il

אתר: www.gilad-law.co.il

רשימה זו הינה מידע כללי בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או להוות תחליף לייעוץ משפטי. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין, העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה. כמו כן אין להעתיק, לפרסם ולהפיץ מאמר זה, כולו או חלקו ללא קבלת אישור מאת עו"ד גלעד שרגא.



 


מאמרים נוספים מאת גלעד שרגא, עו"ד ונוטריון
 
ידועים בציבור וידועים גם בזכויותיהם במושב
16/07/13 | משפחה
מעמדם וזכויותיהם של הידועים בציבור בנחלה? מה הדין בנישואים שניים בשאלת ירושת הזכויות במשק החקלאי? האם בן/ת הזוג החדש יירש את כל הזכויות בנחלה? האם הילדים מהנישואים הראשוניים עשויים למצוא עצמם מנושלים מהנחלה בעקבות הצטרפותו של בן/ת הזוג החדש למשפחה?

למה לערוך הסכם יחסי ממון במושבים?
24/06/13 | משפחה
מנסיונינו בתחום המושבים, והורשת משקים ונחלות, אנו מודעים לחשיבות העצומה הקיימת לעריכת הסכם ממון קודם נישואין, על מנת להבטיח, כי אכן בעתיד יועברו הזכויות למי שאכן הכוונה היתה להעבירן אליו ומבלי שהזכויות בנחלה ימצאו דרכן אל מחוץ למשפחה.

אין יותר פטור ממס שבח במכירת 2 דירות בנחלה
20/05/13 | מיסים
עסקאות שיערכו לאחר סיומה של הוראת השעה, לא יהנו מהפטור שאיפשר מכירת מס' יחידות מגורים וקבלת הפטור מתשלום מס שבח על כל יחידות המגורים הקיימות במשק, דבר שישפיע על שיעור תשלום המיסוי הצפוי למוכר המשק החקלאי.

הסכנה במכירת נחלה אחת בשני הסכמים שונים
05/02/13 | מיסים
מכירת משק חקלאי בשני הסכמים נפרדים, כיצד יתייחס בית המשפט כאשר מובאת בפניו מחלוקת בין 2 צדדים לעסקת מכירת משק חקלאי, המבקשים לקבל סעד ועזרה בעסקה הבלתי חוקית שנערכה בינהם?

זהירות מהענקת מתנה של משק חקלאי ללא כל הזכויות!
במידה ותתעורר בעתיד מחלוקת בין היורשים, באשר לתוקפה של העברת הזכויות במשק החקלאי ללא תמורה שנתנה לאחד האחים, עשוי מקבל המתנה לגלות, כי בית המשפט יבטל את הסכם העברת הזכויות בנחלה, ולא יכיר בו כהסכם מחייב שנערך בין הצדדים.

ממתי רוכש משק חקלאי במושב נחשב חבר אגודה?
ועד ההנהלה נעדר סמכות לדון ולהחליט באשר לחברות באגודה, תפקידו מסתכם בהמלצה בפני האסיפה הכללית בלבד - "אין בסמכות ועד ההנהלה לקבל החלטה בדבר חברותו באגודה, וכל שביכולתו זה רק להמליץ בפני האסיפה הכללית".

פינוי ילדים מבית המגורים שבמשק החקלאי
מתן היתר לילדים להתגורר בבתי המגורים בנחלה במהלך חייהם של ההורים בעלי הזכויות בנחלה, ללא עריכת הסכם עשויה לתת לילדים מעמד וזכויות שימוש בנחלה כנגד רצונם של ההורים.

המינהל מסיר כפפות - אוכף הוראות הסכם פיתוח במושבים
06/05/12 | תאגידים
מינהל מקרקעי ישראל אוכף את הוראות הסכם הפיתוח במושבים, אי עמידת היזם בתנאי הסכם הפיתוח, מצדיקה את ביטול הסכם הפיתוח ע"י מינהל מקרקעי ישראל, ולכן התניית מתן ארכה נוספת להשלמת הבניה בתשלום 31% מערך הקרקע הינה החלטה סבירה.

סכנת הוצאה מחברות באגודה למי שהפסיק להתגורר במושב
מגורים מחוץ למושב עשויים להביא להוצאה מחברות באגודה. בית המשפט קובע, כי די בהחלטת ועד האגודה, כדי להפקיע את חברותם של מי שאינם מתגוררים בתחום המושב, ואין צורך בהתניית כינוסה של האסיפה הכללית, על מנת לתת תוקף להחלטת ועד האגודה להוצאתם מחברות באגודה.

הסדר הטיעון על בניה בלתי חוקית במשק החקלאי לא אושר!
בית המשפט מחליט בצעד חריג ויוצא דופן שלא לקבל הסדר טיעון ביחס לעבירות של שימוש חורג בשטח הנחלה והוא קובע, כי הוא אינו מחויב לקבל הסדר טיעון שנכרת בין בעלי הזכויות בנחלה לפרקליטות באשר לעונש המוסכם, בהיותו סוטה באופן קיצוני לקולא מן העונש אותו ראוי היה להשית על הנאשמים.
     
 
שיווק באינטרנט על ידי WSI