דף הבית חוק ומשפט ירושה בית משפט בוחן מחדש את מינוי הבן הממשיך בהורשת המשק
בית משפט בוחן מחדש את מינוי הבן הממשיך בהורשת המשק
גלעד שרגא, עו"ד ונוטריון 02/02/12 |  צפיות: 3022

בתקופה האחרונה, אנו עדים לתופעה הולכת ומתגברת שבה מינויים של בנים ממשיכים אשר נעשו ע"י ההורים במהלך חייהם, נבחנים לאחר פטירתם בבתי משפט ומקבלים פרשנות חדשה, בבואם של שופטים להכריע באשר לזהותו של היורש או היורשים של המשק החקלאי, פרשנות אשר פעמים רבות אינה עולה בקנה אחד עם רצונו האמיתי של המצווה כפי שהיתה במועד המינוי.

מכיוון שבחלק ניכר מהדיונים המשפטיים, נושא מינוי הבן הממשיך, עולה בשלב שלאחר פטירת ההורים, הרי שלא ניתן לדעת בצורה ודאית, מה היה רצונו של בעל הזכויות בנחלה, לא ניתן להתקשר אליו או לזמנו לעדות שהרי הוא בעולם שכולו טוב, ולכן, נאלץ בית המשפט לנסות ולאמוד מה היה רצונו בהתאם למסמכים הקיימים, לעדויות הנשמעות בפניו ולמערכת החקיקה הרלבנטית, מה היתה כוונתו של המצווה – בעל הזכויות בנחלה.

המניעה הקיימת מלהוריש את הזכויות במשק החקלאי ליותר מצאצא אחד, והעדר האפשרות בחלק מהמושבים להעביר את הזכויות במשק החקלאי באמצעות צוואה, הביאה לכך שאכן בלית ברירה בחלק מהמקרים, העדיפו ההורים למנות בן ממשיך בנחלה, ובחלק מהמקרים עשו זאת בכוונת מכוון.

גם כיום, למרות עליית ערך הנדל"ן במושבים והמודעות הגוברת לחלוקת העיזבון בין כלל הצאצאים ומתן פיצוי ליורשים האחרים באמצעות הסכמי ירושה, עדיין ישנם הורים הממנים בן ממשיך בנחלה ועושים זאת מתוך בחירה חופשית הבנה וידיעה ברורה, כי הדבר מפלה בין ילדיהם ועשוי להביא לקרע בתוך המשפחה וזאת משיקולים אישיים המנחים אותם.

בעוד שבצוואות הנעשות במגזר העירוני, מתקבלת בהבנה צוואה שאינה מחלקת באופן שוויוני את נכסי המוריש בין צאצאיו, כזו המעניקה באופן מובהק לאחד הילדים יותר מאשר לאחיו ובכך יוצרת קיפוח בין האחים, הרי שבמגזר החקלאי, תבחן החלטת ההורים להעניק את מלוא זכויותיהם בנחלה לבן אחד בלבד דוגמת מינוי בן ממשיך, בתחושת אי נוחות, חוסר צדק, קיפוח ונסיון להביא לפיצוי האחים.

אכן, תחושת הצדק הטבעי, אינה מתיישבת עם העברת כל זכויותיו של המוריש לאחד מילדיו, בעוד שאר היורשים מודרים מכל זכות בנחלה, אולם האין זה מחובתנו לכבד את רצונם של ההורים גם כאשר רצון זה אינו מתיישב עם ההיגיון או תחושת הצדק? האם העובדה שלא ניתן להעביר כיום זכויות בנחלה ליותר מיורש אחד (עפ"י הוראות ממ"י), מונע ממני בעל הזכויות להחליט, כי זה הוא רצוני שכל זכויותיי יעברו לבן ממשיך אחד מבין כל יורשיי?

מניתוח שנערך במשרדנו ביחס להחלטות ופסקי דין אשר נתנו בשנים האחרונות בבתי המשפט בסוגיה זו עולה, כי הפרשנות אשר ניתנת ע"י שופטים הנדרשים לדון בירושת המשק החקלאי, הינה פרשנות ששיקולי צדק ושוויון מעורבים בה ומשקל פחות ניתן על ידם, לרצונו של המצווה כפי שעולה מהמסמכים עליהם חתם המצווה. לא אחת, שמים עצמם שופטים במקום המצווה, נכנסים לנעליו ומבקשים לערוך מעין "צדק חלוקתי" בין היורשים, למרות שבעל הזכויות במשק החקלאי כלל לא התכוון לכך, ורצונו האמיתי היה להעניק את הזכויות במשק לבן אחד בלבד.

ניסיונות אלו, נובעים לא אחת מהסתכלות פטרנליסטית כלפי המצווים, בעלי הזכויות בנחלה, כמי שלא השכילו להעריך את שווי רכושם ובלית ברירה מתוך אילוץ (הוראות מינהל מקרקעי ישראל), קיבלו החלטה להעניק את המשק רק לבן אחד ולכן יש "להעמידם על טעותם", ולאפשר גם ליתר היורשים לקבל את חלקם היחסי בנחלה.

ניסיונות אלו נעשים אומנם מתוך תחושה של עשיית צדק ורצון להתמודד עם האילוצים שמעמידה החקיקה הקיימת ומערכת ההסכמים שבין האגודה והמוסדות המיישבים, אולם בסופו של יום מסכלים הם את רצונם של המצווים.

היטיב להשתמש בציטוט המבטא את החשש מסילוף רצונם האמיתי של המורישים, כבוד השופט אהרון ברק (אהרון ברק "פרשנות במשפט", פרשנות הצוואה עמ' 31):

"אני נרעד מהמחשבה, כי בבוא יומי יהא עלי לפגוש  בכל אותם מצווים אשר את רצונם עלי אדמות סיכלתי בפסקי הדין שנתתי"

כבר במקורותינו, ניתן למצוא דוגמא מאלפת להבדל שבין רצונם של ההורים, להבנתם של הילדים מה הוא רצון הוריהם ביחס לירושתם, כאשר הילדים מנסים לגרום להוריהם לפעול לפי מערכת השיקולים שמנחה אותם, כפי שהם מבינים אותה, שיקולים שההורים לא מסכימים להם והם אינם מבטאים את רצונם האמיתי של ההורים.

כאשר מבקש יעקב לברך את נכדיו ולמעשה להנחיל להם באמצעות ברכתו את הירושה הרוחנית, מעמיד יוסף את שני בניו לפני אביו, כאשר הבן הבכור בצד ימין והבן הצעיר בצד שמאל, אולם יעקב משכל את ידיו ושם את יד ימינו על ראש אפרים (הבן הצעיר) ואת ידו השמאלית על ראש מנשה (הבן הבכור). בעיניו של יוסף, המתבונן מהצד, טעה יעקב אביו כאשר שיכל את ידיו ובירך את האח הצעיר ביד ימין, אולם יעקב מבהיר לו שהדבר לא נעשה בטעות, כי אם בכוונה תחילה משיקוליו הוא –

"וירא יוסף, כי ישית אביו יד ימינו על ראש אפרים וירע בעיניו ויתמוך יד אביו להסיר אותה מעל ראש אפרים על ראש מנשה. ויאמר יוסף אל אביו, לא כן אבי, כי זה הבכר, שים ימינך על ראשו. וימאן אביו ויאמר ידעתי בני ידעתי...."

יעקב מעביר ליוסף מסר חשוב ואומר לו, למרות שאני כבר זקן, עיניי כבדות, וימיי ספורים, אני יודע היטב מי הוא הבכור ומי הוא הצעיר, וכך רוצה אני לברך את נכדיי, גם אם הדבר לא נראה סביר והגיוני בעינך, זו החלטתי ובקשתי ואותה יש לכבד.

אנו סבורים, כי מוטב לו נושא זה היה מוסדר בחקיקה ובכך מונע מבתי המשפט את הצורך לשים עצמם תחת ההורים המצווים ולשקול שיקולים אישיים של בעלי הנחלות, אולם עד להסדרת הנושא, יש לכבד ההתחייבויות ורצונם של ההורים כפי שנעשו בעבר ולעשות כל אשר ניתן, על מנת שתהיה התאמה בין רצון המצווה לפסיקה.


דירוג המאמר:

תגיות של המאמר:

 גלעד שרגא, עו"ד ונוטריון

הכותב הינו עורך דין ונוטריון, מומחה בדיני אגודות שיתופיות, נחלות, מושבים ומשקים חקלאיים

מייל: office@gilad-law.co.il

אתר: www.gilad-law.co.il

רשימה זו הינה מידע כללי בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או להוות תחליף לייעוץ משפטי. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין, העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה. כמו כן אין להעתיק, לפרסם ולהפיץ מאמר זה, כולו או חלקו ללא קבלת אישור מאת עו"ד גלעד שרגא.



 


מאמרים נוספים מאת גלעד שרגא, עו"ד ונוטריון
 
ידועים בציבור וידועים גם בזכויותיהם במושב
16/07/13 | משפחה
מעמדם וזכויותיהם של הידועים בציבור בנחלה? מה הדין בנישואים שניים בשאלת ירושת הזכויות במשק החקלאי? האם בן/ת הזוג החדש יירש את כל הזכויות בנחלה? האם הילדים מהנישואים הראשוניים עשויים למצוא עצמם מנושלים מהנחלה בעקבות הצטרפותו של בן/ת הזוג החדש למשפחה?

למה לערוך הסכם יחסי ממון במושבים?
24/06/13 | משפחה
מנסיונינו בתחום המושבים, והורשת משקים ונחלות, אנו מודעים לחשיבות העצומה הקיימת לעריכת הסכם ממון קודם נישואין, על מנת להבטיח, כי אכן בעתיד יועברו הזכויות למי שאכן הכוונה היתה להעבירן אליו ומבלי שהזכויות בנחלה ימצאו דרכן אל מחוץ למשפחה.

אין יותר פטור ממס שבח במכירת 2 דירות בנחלה
20/05/13 | מיסים
עסקאות שיערכו לאחר סיומה של הוראת השעה, לא יהנו מהפטור שאיפשר מכירת מס' יחידות מגורים וקבלת הפטור מתשלום מס שבח על כל יחידות המגורים הקיימות במשק, דבר שישפיע על שיעור תשלום המיסוי הצפוי למוכר המשק החקלאי.

הסכנה במכירת נחלה אחת בשני הסכמים שונים
05/02/13 | מיסים
מכירת משק חקלאי בשני הסכמים נפרדים, כיצד יתייחס בית המשפט כאשר מובאת בפניו מחלוקת בין 2 צדדים לעסקת מכירת משק חקלאי, המבקשים לקבל סעד ועזרה בעסקה הבלתי חוקית שנערכה בינהם?

זהירות מהענקת מתנה של משק חקלאי ללא כל הזכויות!
במידה ותתעורר בעתיד מחלוקת בין היורשים, באשר לתוקפה של העברת הזכויות במשק החקלאי ללא תמורה שנתנה לאחד האחים, עשוי מקבל המתנה לגלות, כי בית המשפט יבטל את הסכם העברת הזכויות בנחלה, ולא יכיר בו כהסכם מחייב שנערך בין הצדדים.

ממתי רוכש משק חקלאי במושב נחשב חבר אגודה?
ועד ההנהלה נעדר סמכות לדון ולהחליט באשר לחברות באגודה, תפקידו מסתכם בהמלצה בפני האסיפה הכללית בלבד - "אין בסמכות ועד ההנהלה לקבל החלטה בדבר חברותו באגודה, וכל שביכולתו זה רק להמליץ בפני האסיפה הכללית".

פינוי ילדים מבית המגורים שבמשק החקלאי
מתן היתר לילדים להתגורר בבתי המגורים בנחלה במהלך חייהם של ההורים בעלי הזכויות בנחלה, ללא עריכת הסכם עשויה לתת לילדים מעמד וזכויות שימוש בנחלה כנגד רצונם של ההורים.

המינהל מסיר כפפות - אוכף הוראות הסכם פיתוח במושבים
06/05/12 | תאגידים
מינהל מקרקעי ישראל אוכף את הוראות הסכם הפיתוח במושבים, אי עמידת היזם בתנאי הסכם הפיתוח, מצדיקה את ביטול הסכם הפיתוח ע"י מינהל מקרקעי ישראל, ולכן התניית מתן ארכה נוספת להשלמת הבניה בתשלום 31% מערך הקרקע הינה החלטה סבירה.

סכנת הוצאה מחברות באגודה למי שהפסיק להתגורר במושב
מגורים מחוץ למושב עשויים להביא להוצאה מחברות באגודה. בית המשפט קובע, כי די בהחלטת ועד האגודה, כדי להפקיע את חברותם של מי שאינם מתגוררים בתחום המושב, ואין צורך בהתניית כינוסה של האסיפה הכללית, על מנת לתת תוקף להחלטת ועד האגודה להוצאתם מחברות באגודה.

הסדר הטיעון על בניה בלתי חוקית במשק החקלאי לא אושר!
בית המשפט מחליט בצעד חריג ויוצא דופן שלא לקבל הסדר טיעון ביחס לעבירות של שימוש חורג בשטח הנחלה והוא קובע, כי הוא אינו מחויב לקבל הסדר טיעון שנכרת בין בעלי הזכויות בנחלה לפרקליטות באשר לעונש המוסכם, בהיותו סוטה באופן קיצוני לקולא מן העונש אותו ראוי היה להשית על הנאשמים.
     
 
שיווק באינטרנט על ידי WSI