"כנגד ארבעה בנים דיברה תורה, אחד חכם ואחד רשע ואחד תם ואחד שאינו יודע לשאול".

כבכל שנה גם השנה בליל הסדר, נקרא בהגדה אודות ארבעת הבנים הטיפוסיים המצויים במשפחה השונים זה מזה באופיים ובהתנהגותם.

מדובר, בארבעה בנים, השונים באופיים זה מזה, ובהתאם לקנה-מידה זה "שיחזרו" חכמינו את התשובות המתאימות לשאלותיהם של כל אחד מהבנים, ולפי מה שהולם כל בן, את אופיו ותכונותיו.

דווקא כעת, כאשר כל בני המשפחה מסובים לשולחן הסדר אם נתבונן היטב נוכל לראות, כי גם במשפחה המושבניקית הטיפוסית, ניתן לאבחן בקיומן של ארבע דמויות עיקריות המצויות במשפחה וכיצד  הן מתייחסות לזכויות הקיימות בנחלה:

חכם - הבן שיודע כי כיום משק חקלאי יכול להיות מועבר רק לאחד הילדים, ובהתאם לכך הוא פועל בשקיפות מלאה עם כל בני המשפחה, להגיע להסכמה על עתיד זכויות המשק עוד בחיי ההורים, מתוך רצון להציף את הבעיות ורצונות כלל האחים כבר בחייהם של ההורים, על מנת להימנע ככל הניתן ממריבות וסכסוכים עתידיים.

רשע- הבן הפועל להעברת הזכויות במשק על שמו ללא ידיעת שאר בני המשפחה, לעיתים בהיחבא, תוך הפעלת לחצים ומניפולציות פסולות על הוריו, תוך נישולם של יתר האחים מנכסי ההורים, ללא כל כוונה לפצותם על מלוא הזכויות במשק  שהועברו או שיועברו אליו בעתיד.

תם - זהו הבן שסבור, כי אין מה למהר ולעסוק ביום שאחרי, הוא מאחל להורים שיחיו עד 120 שנה, וסבור שאין טעם לעורר את שאלת ירושת המשק כעת, הוא מאמין, כי כל אחיו ינהגו עימו באופן שוויוני, ולכן אין מה למהר ולקבל כבר עכשיו החלטות הנוגעות לעתידו של משק.

ושאינו יודע לשאול- זהו הבן שאינו יודע, כי זכויותיהם של ההורים המוגדרות כבר רשות, הינן זכויות בעלות ערך כלכלי רב, הבן שמוכן לקבל את כל ההסכמים וההסדרים שנעשו שלא בידיעתו, תוך קיפוח זכויותיו, ושיש להם השלכות על עתיד חלקו בירושת המשק.

רק כנגד ארבעה בנים דיברה תורה! אם כן, מהיכן הגיע הבן החמישי, הלו הוא הבן הידוע בכינויו – "הבן הממשיך"?

כיום, ניתן לומר בבטחה, כי אל "הבן הממשיך", מושג שנכנס לעולם ההתיישבות רק במאה האחרונה, לא התכוונה התורה כלל וכלל, לא למעמדו לא לאופן מינויו, ולא להשלכות שמביא מינויו למרקם היחסים העדין והמיוחד הקיים בין בני המשפחה. בהתאם להחלטות ממ"י, לא ניתן להעביר זכויות במשק חקלאי ליותר מילד אחד, והשאלה מי מבין הילדים יקבל את הזכויות ובאיזה אופן זה יעשה, מדירה שינה מהורים רבים. מוסד "הבן-הממשיך" שהתפתח באגודה השיתופית, נוצר כדי לאפשר לדור המייסדים במושבים למנות צאצא מבין ילדיהם, אשר ישקיע את מרצו והונו במשק החקלאי ויטפל בהורים בזקנתם, כאשר זכויותיהם במשק לא נפגעות. מנגד ציפה הבן הממשיך, כי עם פטירתם של ההורים, יקבל את הזכויות במשק החקלאי.

ברם, בחלוף השנים, הפכה סוגיית "הבן הממשיך" לאחת מאבני הנגף הקשות בסקטור המושבי, ובתי המשפט נדרשים להכריע בסכסוכים משפחתיים קשים, הנסבים על תוקפה של התחייבות ההורים למינוי הבן הממשיך.

יש לומר את הדברים באופן ברור, כי דעתם של ממ"י ובתי המשפט אינה נוחה מכל מה שמייצג מינויו של הבן הממשיך, והדרך בה הדבר נעשה, ובודאי שלא כיום במאה ה-21 (בה השיקול החקלאי אינו עומד עוד בראש מעייניהם של רשויות המדינה והמתיישבים), ולכן הם נאלצים בעל כורחם לקבל את המינוי, ככל וזה מתיישב עם הוראות התקנות, הסכם המשבצת ותקנון האגודה.

מעמדו של הבן הממשיך הוא כשל עוף מוזר שכן למרות שמעמדו של הבן לאחר מינויו הינו חבר אגודה מן המניין, בפועל, הזכויות במשק יועברו לבן הממשיך רק לאחר פטירת הוריו, כך שלהורים קיימת אפשרות לחזור בהם מההתחייבות כלפי הבן, בהתקיימם של תנאים מסוימים, בכל עת במהלך חייהם. כמו כן, האחים והאחיות של הבן הממשיך, שהינם יורשי ההורים, לא תמיד משלימים עם הצעדים שנקטו ההורים בחייהם, ולא אחת פורץ סכסוך אודות טיב המינוי וכשרותו, שסופו מגיע לבירור בפני בית המשפט, ולכן קיים חוסר ודאות במינוי שתלוי ועומד עד לפטירת 2 ההורים.

ברבות השנים עוברים רבים מהמושבים מחוזה משולש לחוזה דו צדדי, בו לסוכנות אין כל תפקיד, גריעת הסוכנות אשר הסדירה בעבר את נושא המינוי, מביאה לסוג של התעלמות ופעמים גם להתנגדות מאת ממ"י לדרך בה נעשה המינוי, ובכך נוסף מימד של חוסר ודאות באשר להוצאתו לפועל של המינוי.

ולכן, החכם אשר עיניו בראשו, לא יסתפק במינוי הבן הממשיך והותרת המינוי להכרעת בתי המשפט, אלא יפעל בדרכים נוספות כדי לעגן את רצונו בהעברת זכויותיו במשק לאחד מילדיו.

הכותב הינו עו"ד מומחה בדיני אגודות שיתופיות, מושבים, נחלות ומשקים חקלאיים.

מייל:  [email protected]

אתר:  www.gilad-law.co.il