דף הבית אימון אישי אימון אישי הדליקו לי את האור – הפייה הטובה
הדליקו לי את האור – הפייה הטובה
אסיה 15/07/10 |  צפיות: 2165

עוד שוכבת במיטה כבר הראש חושב איך לשלם את זה לכל הרוחות? איך אני מטפלת בזה לפני שינתקו? לא ידעתי איך יומי יתחיל, כלומר ידעתי בראש מה אני רוצה אבל לא ידעתי איך אני מתרגמת את זה לידי פעולה. בראש שלי רצות להן המחשבות בקצב רצחני, מה קודם למה? מה אני עושה? איך עושה? דייייייייייי! שקט, קצת שקט והבוקר עוד לא התחיל, מה יהיה בהמשך היום?

מביטה במראה מנסה לאסוף את עצמי מבפנים על כל הרגשות, התחושות, המחשבות, אוי אלוהים בבקשה תעזור לי, תן לי כוח להמשיך הלאה. פקח את עיניי לראות את התשובות, הפתרונות. אני יודעת שהם מולי, אבל הכול מטושטש ומעורפל עם כל הלחץ. לחץ, לחץ כל הזמן לחץ ומתח אוף! די נמאס! רוצה שקט, כל כך מחכה לשבת. לא לקום כל כך מוקדם, בלי שעון מעורר, בלי הכנת הילדים לגן ובית הספר. הכול בשאנטי באנטי. לשבת במרפסת אני והשמש החמה, ציוץ ציפורים ברקע, שמיים תכולים אהההההה איזו שלווה. תודה אלוהים על המתנה הזאת שנקראת שבת. מה הייתי עושה בלעדיה, בטח משתגעת בטירוף, אבל השבת מאזנת, מוציאה ממני רק טוב.

אז זהו אחרי שהייתה לי שיחה קצרה עם עצמי מול המראה, הגנבתי חצי חיוך "נו טוב ההצגה חייבת להימשך", אז קדימה לעבודה. השכמה ארגון הילדים, לשלוח כל אחד למסגרת שלו, ואז נכנסת למשרד והטלפון מצלצל: "מה שלומך יקירתי" אני שומעת מעבר לקו "בוקר טוב" אני ממלמלת קוטעת את רצף מחשבותיי. "תשמעי, אני חייבת לרוץ, אני בלחץ נוראי, הגרר מחכה לי ואחותי גם … ו … שלחי לי לנייד את הפרטים הדרושים ואשלם זאת במקומך." אני שותקת, המומה ונרגשת גם יחד. מה בעצם היא אמרה לי, היא אולי עשתה טובה, אבל היא הורידה מעלי אבן של טון וחצי של לחץ רק שלא ינתקו את החשמל, והיא בשיחת טלפון קצרה הדליקה לי את האור תרתי משמע.

והרי כבר אמרתי שהתשובות והפתרונות מולי, רק לא ראיתי אותם והנה שלחו אותה אלי כמו ברק ביום בהיר, וזה באמת יום בהיר ועוד עם שמש מדהימה, רק שהייתי עסוקה בלחץ עם הטון וחצי על הראש, אז מי שם לב לזה בכלל. רק עכשיו בזכותה, בזכות הפייה הטובה שנשלחה אלי, אני רואה, רואה את התמונה בבהירות ובצלילות.

תודה לך פייה טובה שלי, תודה. ישבתי נזרקתי בכיסא מול מסך המחשב, בוהה מסיטה מבט לחלון רואה פיסת שמיים תכולים, יום בהיר אמרתי כבר?! חייכתי ואמרתי "תודה". מאותו רגע, היום שלי התגלגל כך שדברים זרמו, הכול פתאום נראה אחר, טוב וקל. הדליקו לי את האור.

כל הזכויות שמורות לאסיה  ©


דירוג המאמר:

תגיות של המאמר:

 אסיה

אסיה בוגרת המרכז הישראלי לחקר האנרגיה האוניברסאלית והאנושית ולימודי רפואה קבלית. אימון תודעתי והעצמה אישית.



 


מאמרים נוספים מאת אסיה
 
החיים הם סרט
סרטי אהבה, חיבוק, נשיקה רומנטיקה יפה, מוסיקת רקע מרגשת ונופים עוצרי נשימה, ואיך שנגמר הסרט "נוחתים" למציאות, לשגרה המונוטונית ומתרפקים על תמונות מהסרט שעוד נשארו בראש עם צביטה בלב, למה?!

קוד החיים
מי אנחנו באמת ולאן אנו הולכים? עידן אחר חוקי המשחק משתנים, קרחונים נמסים, ערים נמחקות יש לזה הסבר או סתם ביש מזל?

גמדים ופיות? כן!!!
גם היום בני האדם כאלה, ועוד הפכנו את זה למשהו מסתורי וקסום. מה קרה לנו? שמא משהו ישתנה במצב הקיים? . . .

ב ד י ד ו ת
אלה הם רגעי קסם עמוקים במהותם, במחול השדים המטורף הזה כמו בתפקיד דרמטי נוגע, מרגיש וחש אותה וכל גופו רוטט . . .

ובחרת בחיים
אותה שיחה גררה לפגישה בה הכרתי את יפעת יותר לעומק, ולמדתי שהיא בחורה מדהימה וכישרונית מאוד. היא חייכה ואמרה בהתרגשות "תודה לך. תודה לך על ההזדמנות להיות בת אדם עם כבוד." נפרדנו בחיבוק ידידותי וניצוץ של חיים בעיניה.

הדליקו לי את האור – הפייה הטובה
דייייייייייי! שקט, קצת שקט והבוקר עוד לא התחיל, מה יהיה בהמשך היום? וזה באמת יום בהיר ועוד עם שמש מדהימה, רק שהייתי עסוקה בלחץ עם הטון וחצי על הראש.

"האחד"
כל אשר קרה, קורה ויקרה יש לו תקדים כך או אחרת, ולא תמיד "נופל האסימון" ומבינים את זה באותו רגע, באותו מצב נתון, תמיד חכמים אחרי. כשאדם מחליט לצאת לטיול, הוא מצטייד במפת דרכים אשר בה הוא נעזר לאתר ולמצוא את מקום אליו חפץ להגיע.

משחק החיים
מביטה מהצד על חיי מוצפת ברגשות אהבה ועיניי רטובות בדמעות של אושר.
גם אותם רגעים קשים וכואבים והיו כאלה לא מעט.
החיים הם סרט קולנוע ואני השחקנית הראשית בתפקיד חיי.
הקהל מריע בכפיים סוערות ואני מודה ומכירה באהבה . . .


לדאוג = פתרון או אסון?
הדאגה הי כמו חום בגוף שמדליק נורה אדומה, ויש לעצור ולבדוק את המצב.
אם ידאג האדם, האם באמת זה ישרת אותו?!
האם באמת זה ישנה את המצב הקיים או את המציאות כולה?!
זה יעשה שינוי אחד בלבד במצב הבריאותי של הדואג.
האם יש עדיין מי מבניכם שחושב שדאגה זה דבר טוב? . . .


האור והחושך ומה שבניהם
"אני צריכה את עזרתך, נקלעתי למשהו רציני ואני פוחדת שיקרה לי ממשהו, תגידי לי בבקשה מה לעשות . . ." אני מתחילה לראות את התמונה ולקבל כמה דברים, האם מדובר ב . . . מה שהדליק לי נורה אדומה בסיפור ואם כי הזוי המקרה והוא שימוש ב . . .
     
 
שיווק באינטרנט על ידי WSI