פס׳ כא - "ואברהם היה גר צדק ראשון ועל שמו נקראים כל הגרים אברהם, ואמרו ז״ל שיתרו נתגייר, לזה אמר איתן מושבך פירוש מושבך הוא כנגד אברהם שנקרא איתן".

פס׳ כג - סיבת גלויות ישראל היא לברר ניצוצי הקדושה, "והוא מה שרמזו בפסוק "עת אשר ישלוט האדם באדם לרע לו" פירוש לרע לו לשולט כי יתברר ממנו חלק הטוב ויגמר בו חלק הרע שיש בשכנגדו בנשלט, וכבר הקדמנו פעמים רבות כי בהעדר חלק הטוב מהאדם זה הוא כליונו כי הוא דבר המעמיד והמחיה כי בחינת הרע מת תקרא, ומעתה יכוין הכתוב על זה הדרך לפי שקדם והזכיר שבית אשור הודיעה רוח הקודש מעשה שבית עם קדושו שהם גולים בארצות, ואמר אוי לאומות משומו אל פירוש האויב יסובב להם שימת אלה בתוכם כי כל מקום ישים ה׳ ישראל שמה הם מוציאים מהם כל ניצוצי הקדושה המעמידם והמחיה אותם, והוא מאמר עצמו עת אשר ישלוט וגו׳ לרע לו של השולט".

מאמר בנושא חלום על נחש בגמרא

פרק כה פס׳ א - חז״ל אמרו שהמקום גרם להם לזנות [מכאן נלמד יסוד שיש מקום שמשפיע לרעה ולהיפך יש לטובה], ואפשר לפרש שהעם חטא משום שיצאו לשוטט ולטייל מחוץ למחנה [שלשון שיטים זה טיול] ושם פגשו בבנות מואב המחטיאות.

פס׳ ח - "קשה בשלמא דקירת איש ישראל כמשפט ההלכה שקנאים פוגעים בו אבל האשה אינה חייבת מיתה ואינה מצווה, ואם על חששת היותה אשת איש לא היתה נהרגת על הספק, ואפשר שדן בה משפט הבהמה דכתיב ואת הבהמה תהרוגו, וכתיב אשר בשר חמורים בשרם".

פרק כה פס’ יא - הכתוב ייחס את פינחס עד לאהרן בכדי לרמוז שפינחס פדה והציל את ישראל ממוות ובכך עשה מעין תיקון למוות שנגרם לרבים בעוון חטא העגל שנסבב כביכול ע״י אהרן.

"הכעס הוא ענף היגון והדאבון".

פס׳ יב - נתינת מעלת הכהונה לפינחס יכולה להינתן ע״י מתנה או ע״י מחילה, וה׳ רצה לרומם את פינחס ולתת לו את מעלת הכהונה ע״י מתנה בלי שיפול בה שום פקפוק משלושת הדברים שיכולים לפקפק עליהם.

מידע שיש על שידוכים חינם

"וכבר העירותיך בב’ ובג’ מקומות שהכהונה היא נפש הנקראת כן במקום הנשמות, והבטיח ה׳ את פנחס כי ישתלשל בזרעו ענף זה הקדוש הנקרא כהונה, והוא סוד אומרו

כה1נת עולם".